Nizza החדשה: על אנשובי ולחם אבוד בדרום צרפת

בדרום צרפת, על חוף הים התיכון, בין מרסיי לג'נובה - ממוקמת העיר ניס. שמה של העיר הזו בוודאי מצלצל לכם מוכר בהקשר של עיירת נופש בריביירה הצרפתית, אבל עבור פטריס, איש עסקים שנולד וגדל שם - ניס היא קודם כל בית. פטריס החליט לעשות עלייה ולפתוח בלב תל אביב, היכן שהייתה פעם מסעדת "לוקה ולינו" זמ"ל (זכר מסעדה לברכה), מסעדה שתזכיר לו את הבית. ובבית, כך מסתבר - יש אוכל טעים.

Nizza - לכל הפרטים
אחת ולתמיד: המסעדות הכי טובות בתל אביב
31 המנות שיעשו לכם את הקיץ

התרגום של ניס לNIZZA עלול להטעות. זו לא באמת מסעדת "ניצה" על שם השכנה החמודה שלכם מקומה ג' שמבשלת קוסקוס בימי שלישי בגופיה מסמורטטת, אלא יותר בכיוון ה"ניס" במבטא צרפתי כבד ובהרבה יותר סטייל משאפשר לדמיין. מרבית השולחנות במסעדה גבוהים, והתחושה בה הינה של בר-מסעדה כיפי לבילוי של ערב לוהט, יותר מאשר בילוי מפונפן ורשמי.

להרגיש קצת חו"ל לערב אחד. מסעדת Nizza (צילום: באדיבות המקום)

כיאה לביקור בזק בצרפת, פתחנו את הערב המפנק בכוס של, תחזיקו חזק - "שפוטייה בלרוש קוט דה רון". מדובר ביין אדום צרפתי, לא במשפט פיתוי מסרט אירוטי. מעולם לא שמענו אודותיו, אולם השם הצרפתי שלו הדליק אותנו. ואחרי הכל - ברומא התנהג וכו'. היין הגיע קריר וצונן, מה שיצר הפתעה גדולה ששידרגה את החוויה לרמות אחרות, ובאה בול במקום לנוכח 40 המעלות שבחוץ.

טעמנו מנה ראשונה קלאסית של ניס: פיסלדייר. מדובר בסוג של בצק פיצה עבה וחלומי ועליו בצלים מקורמלים, אנשובי וזיתים שחורים. אגדי. אנשובי הוא אהבה גדולה שלי, ומתברר שאני במקור צרפתיה בכלל, כיוון שפטריק סיפר לנו שרבים ממאכלי ניס מורכבים מאנשובי. אחר כך טעמנו ארנצ'יני, שאני מוכנה להישבע שמקורו דווקא מאיטליה ולא מניס, אבל אל תגלו לפטריק. קשה להפתיע אותי בארנצ'יני (כדורי ריזוטו מטוגנים) אבל אלו של NIZZA הכילו מחית כמהין והוגשו לצד פונדו מסקרפונה - שני שדרוגים שהקפיצו את המנה פלאים.

סלט הגספצ'יו מוצרלה היה מקורי. ניסיתי לקבל הבהרות לפני כן האם מדובר ביותר גספצ'יו או יותר סלט אבל נאמר לי שהחלוקה שווה בין השניים, או במילים אחרות- שאסתום ואטעם. אני לא מחבבת מרקים קרים (בניגוד ליינות אדומים, כך מתברר) אבל כשהמרק הקר משתלב יחד עם סלט רענן - מתקבלת מנה מיוחדת ושונה. סוף סוף לא סתם עוד סלט משמים, אלא אחד מעניין וצבעוני.

בעיקריות הלכנו על פסטה קרבונרה: חזה טלה מעושן, חלמון, פרמז'אנו, פיקורינו, פפריקה ופטרוזיליה. החלמון קצת הלך לאיבוד, אבל מלבד היעדרו - המנה הייתה מעולה. הטלה לא היה מעושן מדי, הפסטה אל דנטה כמו שצריך, הגבינות בכמות מדויקת - מנת פסטה מופתית.

מנה מופתית. פסטה קרבונרה של Nizza (צילום: באדיבות המקום)

בשלב הפסטה שלנו, המסעדה החלה להתמלא בחוגגי יום הולדת. הבלונים סימנו את המספר "26", וכוסות יין, צרפתי או לא, הושקו אל על. קצת קינאנו בחוגגים הללו על שהם בני 26, אבל בעיקר על כך שהם רק התחילו את הארוחה- וכל הטוב עוד לפניהם. להם יש מקום לפסטה קרבונרה. הם לא שבעים כמונו.

כמובן שהשובע לא עמד בדרכנו אל הקינוח. לאחר כבוד נבחר "לחם אבוד" - מעין פרנץ' טוסט ששוחה ברוטב קרמל מבעבע ומעליו כדור גלידת וניל. אז נכון שמדובר בפחמימה אשר חותמת ארוחת פחמימות מטורפת - אבל היי, חיים פעם אחת. וכדאי שהפעם הזו תהיה מלאה בלחמים אבודים שמישהו סוף סוף מוצא אותם.

חיים רק פעם אחת. פרנץ' טוסט של Nizza (צילום: באדיבות המקום)

אני לא יודעת אם אי פעם אגיע לניס שבצרפת. זה רחוק ובורגני, ונראה שיש עוד כמה יעדים לפני כן שאני צריכה להספיק. אני גם חוששת שזורקים שם אנשובי ברחובות על אנשים. אבל בכל פעם שיהיה לי חשק להרגיש קצת חו"ל לערב, אשוב ל-NIZZA.

חשבון בבקשה:
ארנצ'יני - 42 שקלים
פיסליידר - 45 שקלים
סלט גספצ'יו ומוצרלה - 58 שקלים
פסטה קרבונרה - 75 שקלים
לחם אבוד - 48 שקלים
כוס יין אדום בלרוש קוט דה רון - 36 שקלים
סה"כ: 304 שקלים

Nizza, לילינבלום 20, תל אביב. 053-9385985
להזמנת שולחן ב-Nizza