פונדק הים: הצד הטעים של הנוסטלגיה בנתניה

 נוסטלגיה ברחובות העיר. שיפודים וצ'יפס בפונדק הים (צילום: באדיבות המקום)

אני חייבת לנתניה הרבה. אפשר לומר עליה דברים שונים ומשונים, חיוביים יותר או פחות - אבל לי יש חוב אליה. העיר הזאת הצמיחה וגידלה לי את בן זוגי, שיחיה. היא זאת שבין כותליה הוא התחנך, היא זו שברחובותיה הוא וחבריו השתובבו ויצרו חוויות ילדות, היא זו שעיצבה את נוף ילדותו.

נוסטלגיה בכל פינה
השבוע כשהסתובבנו בטיילת שבכיכר העצמאות בעיר, ראיתי את ניצוצות הנוסטלגיה במבטו. כל פינה שם הזכירה לו חווית ילדות אחרת, ניחוח ימי התבגרות שחלפו לפני כמה עשורים. כשהתקרבנו למסעדת פונדק הים, ראיתי את ניחוחות הנוסטלגיה משתלטים שוב על פניו. המסעדה המיתולוגית, שקיימת כבר משנת 1966 וזכורה לנתנייתים כסטקיה הראשונה בנתניה - החזירה אותו באחת למחוזות ילדותו הנשכחים. דבר לא השתנה כאן ב-50 השנים האחרונות: אפילו הכסאות הינם אותם כסאות. למרות שהבעלים התחלפו לפני כשלוש שנים, המקום הוותיק שמר על צביון אותנטי והבעלים החדשים - צורי רובין ובנו אור, לא שינו כמעט דבר - וזאת בגלל הלקוחות הקבועים, שפונדק הים הוא כבר בית שני להם, ודורשים לשמור על הניחוחות הנוסטלגיים שבאוויר. אפילו סמי, הטבח הוותיק שכבר 40 שנה מבשל בפונדק הים, נמצא שם עדיין מאחורי הסירים. בשביל בן זוגי היה זה כאילו הזמן עמד מלכת. הוא סיפר לי בהתרגשות איך בימי התיכון היו הוא וחבריו מגיעים לכאן ועומדים בתור הבלתי נגמר כדי לזכות במנת צ'יפס לוהטת שסמי חתך וטיגן כאן מדי יום. והנה חלפו ארבעה עשורים, וחזרנו לכאן. בשבילי, כמובן, הייתה זו הפעם הראשונה. בכיכר העצמאות בכלל, ובפונדק הים בפרט. שמחתי לבקר במעוז ילדותו של בן הזוג, אבל לא פחות מזה - שמחתי לטעום סוף סוף את הקבב המפורסם שהמתכון שלו שורד כבר עשורים שלמים, ובכלל את כל התפריט כאן שלא השתנה מעולם.

• להזמנת שולחן בפונדק הים
• עיר האורות: איפה אפשר לאכול בנתניה
• מסעדות נוספות בנתניה

אי אפשר בלי קצת אוכל
הארוחה בפונדק הים מתחילה ב-8 סוגי סלטים מגוונים, שאחריהם אפשר לבחור את המנה העיקרית. המחירים עממיים וגם הם לא השתנו הרבה במשך השנים. עבור קציצות הקבב המפורסמות של פונדק הים למשל, תשלמו 55 שקלים, כשהמחיר כולל סלטים, פיתות ותוספות. אפשר אפילו להזמין חצאי מנות, דבר שכבר חלף מזמן מהעולם במסעדות. המרקים של המקום מפורסמים גם הם - מרק הקרפלך העלה הפעם אצלי זיכרונות ילדות. מאז שסבתא שלי איננה, קצת קשה לי למצוא קרפלך עם שילוב של בשר וכבד יחד. והנה כאן סמי, מכין בדיוק כאלו כמו של סבתוש - גם אני בערב נוסטלגי. בימי שבת סיפרו לנו, שהמסעדה הומה מפה לפה, וכל זאת בשל סירי החמין המפורסמים שמתרוקנים להם כבר בשעות הצהריים. אפילו משלוחים של חמין עושים כאן, ובמחיר שווה של 50 שקלים תקבלו מנה יפה ומשביעה של התבשיל המנחם הזה, שאני יכולה למעשה להתקיים רק באמצעותו. לא צריך הרבה כדי לעודד את רוחי, מלבד סיר חמין מהביל בצהרי יום שבת. הדגים בפונדק הים טריים ומגיעים באספקה יומיומית. הסלטים וחומרי הגלם טריים ומוכנים כאן מדי יום ביומו. אולי זה סוד הקסם של המקום הנוסטלגי הזה, שמחזיק מעמד כל כך הרבה שנים כשסביבו מקומות נסגרים ונפתחים חדשות לבקרים. אין כאן התחכמויות יתר, אין תפריט מפונפן או מלצרים היפסטרים. הכל כאן נשאר כמו פעם, וזה כיף. התחושה היא של אירוח ביתי, כאילו צורי ואור רובין הזמינו אתכם לארוחת ערב אצלם בבית.

 כמו פעם. מנת דג בפונדק הים (צילום: באדיבות המקום)

הזמן לקינוח
גם הקינוח החזיר אותנו בזמן - קרם בוואריה אמיתי, כמו של פעם, עם זילוף של סירופ שוקולד מעליו. בהתחלה סירבתי אפילו לטעום, בכל זאת, גם פרווה וגם בוואריה. נראה לי שילוב בעייתי. כשראיתי את פניו הזורחות של בן הזוג, הסכמתי לביס. רק אחד, קטנטן. לא נעים לי לומר שהיה זה הביס האחרון של בן הזוג, כיוון שחיסלתי לו הכל. באחת הרגשתי שנזרקתי לימי התיכון שלי, לסטקיות החיפאיות שבהן כל ארוחה הייתה חייבת להסתיים בקרם בוואריה על מצע של ביסקוויטים - אוף, בא לי כזה עכשיו.

חשבון בבקשה:
סלטים וקבב - 55 שקלים
מרק קרפלך - 35 שקלים
קרם באווריה - 25 שקלים

פונדק הים, הרב קוק 1, נתניה, 053-9442425

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי