גולדה נפלה למשכב. נאלצתי לסעוד אותה. אנשים אחרים אולי חושבים ששפעת זה לא נורא, אבל לא גולדה שלנו (גולדה: הצילו, כואב לי. ידעת שיותר מחמישים מיליון איש מתו משפעת בשנים 1918-1920?). חוש הדרמה לא אבד עם המחלה, אך הבושה דווקא כן (ג: אולי תקני לי ווקי טוקי כדי שאוכל להזעיק אותך יותר מהר?). אם כן, מה שמחתי כשהוטלה עלינו המשימה לפקוד את המילי'ס. עלינו, כלומר עליי, כי גולדה לא יכלה להגיע, בדיוק כפי שתמיד חלמתי שיקרה (ג: כולם הלכו למילי'ס מילי'ס מילי'ס ורק אותי השאירו ילדה קטנה לבד). השארתי אותה לבד, ושמתי פעמיי למילי'ס עם חברה אחרת, בואו נקרא לה מולדה. לצערי קולה של גולדה המשיך להדהד בראשי כל הערב (ג: את יכולה להביא לי מרק?) למעשה היא צלצלה אליי שש פעמים.
מולדה ואני החנינו ברמת החייל, אני השארתי את הנייד באוטו, ונכנסנו בצעד אלגנטי לתוך הבר המעוצב. אם היינו מסוג הבחורות של סקס והעיר הגדולה היינו מיד מרגישות בבית, אבל אנחנו לא, אז סתם הרגשנו שזכינו לפינוק. גברברים איכותיים ונשים יפות ישבו מסביב לבר או על כורסאות מרופדות, ולגמו וויסקי פרימיום או קוקטיילים מיוחדים, שתי ההתמחויות של המיליס. בעודי נוברת בתפריט ומנסה להעמיד פנים שאני יודעת לזהות שמות של קוקטיילים באנגלית, מולדה עפעפה לברמן, וחיש קל הופיעו שני משקאות לפנינו: אפל מוחיטו (43 ₪) ו-רד מנדרין (47 ₪), שניהם היו טעימים ונדיבים בכמות ובריכוז האלכוהול.
תפריט האוכל במקום מחולק לפי רמות רעב: קל, בינוני וכבד, כשחלק מהמנות מופיעות בוריאציות שונות של גודל בכמה חלקים. כדי לשמור על נימוס התחלנו בקל, והזמנו סביצ'ה טונה אדומה (29 ₪), ושיפודי פילה בקר (33 ₪). שתי המנות היו מצוינות. הסביצ'ה, הושרתה במרינדת חלב קוקוס, שהפכה אותה לאחת הסביצ'ות העדינות ביותר שטעמתי. בצלחת השנייה הופיעו שני שיפודים ולצדם סלט ירוק. לי המנה הטעימה היתה פיקנטית, אבל מולדה העידה מטעמה על חריפות יתר (ג: לוזרית).
קוקטייל לאונג' או לא, כדי להמשיך לחלק ב' של הערב הרמנו צ'ייסר בושמליס עם הברמן שלנו, שהקשה בקושיה: "תגידו, אתן אוהבות שמנת ושוקולד?". יש מי שעונה על שאלה כזו בשלילה? (ג: אני!!). למזלי, מולדה חובבת מתוקים גם כשזה מגיע לאלכוהול, וכך הוגש לנו המשקה בלק פורסט (45 ₪), שמעבר למרכיבים הללו, הכיל גם פירות יער, וכפיות לדוג אותם. אני אוהבת משקאות עם נשנוש.
נטולות דאגה (ג: ומוסר) המשכנו: מסקציית הבינוני הזמנו רוסטביף צלוי (41 ₪): 210 גר' פרוסות-פרוסות של רוסטביף עסיסי ולצדן מעין תפוצ'יפס ביתי. המנה הזו הייתה ללא ספק הטובה ביותר בערב, ולא הותירה אחריה שבויים. הפרגיות המושרות (27/53 ₪) שהזמנו מופיעות גם בתפריט הקל וגם בכבד, ובכל מקרה כדאי שיופיעו גם אצלכם על השולחן. כדי שלא להעליב את ענף הקוקטיילים על בסיס שמפנייה שתינו גם פשן פיז (40 ₪).
לקינוח, הלכנו על פלטת שוקולד לשניים (43 ₪), שמכילה מוס שוקולד, בראוניס וטארפלס. כאן ניכר דמיון מטריד בין גולדה למולדה, כאשר שבתי מגיחה קצרה בשירותים לצלחת ריקה לחלוטין וחיוך אשם. לזכר גולדה הגוססת הזמנתי אספרסו כפול (12 ₪) שהיה עשוי כהלכה (ג: עכשיו נזכרים?!). הבטחתי לעצמי שאם גולדה תשרוד, אקח אותה לכאן שוב. אחרי הכל, יש 25% הנחה על כל תפריט האוכל עד השעה 21:30.
לאורך כל הערב המוזיקה שמרה על ווליום שבו מולדה ואני יכולנו לנהל שיחה נעימה, ועדיין ליהנות מהשירים (ג: ניהלתן שיחה?! תיכף תגידו שאכלתן עם סכו"ם!). בכלל, היה ערב כל כך כיפי במיליס, שמעניין למה מולדה כבר לא מתקשרת [מולדה: הצילו! אני כלואה בתוך סוגריים מרובעים!] (ג: מו הא הא..)
*הכותבות היו אורחות המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת