שתיקות מביכות כבר הפכו עניין שבשגרה ביחסים שלי ושל גולדה (גולדה: ). המחשבה הראשונה שלי הייתה לנתק את הקשר המיותר הזה, אבל אז הגיעה ההצעה לבקר במסעדה הפסטורלית "מקום בלב" שברעננה ולא היה לי עם מי ללכת. כשבאתי לאסוף אותה היא נראתה כמו רוטווילר שלוקחים אותו לווטרינר (מקום בלב?! ברעננה?! הייתי בטוחה שהיא מאשפזת אותי בכפייה בבית אבות או בפנימייה לנוער חוסה). התגעגעתי לשתיקות המביכות שלנו ואשפזתי אותה בכפייה במכונית.
בשולי רעננה, על מה שהיה פעם שדה תפוחי אדמה נבנה גן קסום ובו שוכנת המסעדה "מקום בלב" (ג: אה... אז למה לא אמרת קודם שזו מסעדה, גולדה אוהבת מסעדה). הגענו בשעות הצהריים כך שיכולנו ליהנות גם מהגן היפהפה וגם מהתפריט העסקי. בתמורה ל-69 ₪, "מקום בלב" מציעה לכם מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתייה קלה או חמה. המחיר אולי לא נשמע זול במיוחד לעסקית, אבל בהתחשב באיכות האוכל ובעובדה שהמנות זוכות לאותו טיפול והשקעה בתפריט העסקי ומחוצה לו – העסקה בהחלט משתלמת. עדות נוספת לכך שהמקום מוצלח היא האנשים הרבים שפקדו אותו, בין אם אמהות נינוחות, אנשי עסקים בארוחת צהריים, או צמד בחורות נוירוטיות עם נטייה לשתיקות מביכות.
בזמן קריאת התפריט התרעננו עם ברד לימונענע (8 ₪ תוספת לעסקית) (ג: התרעננו עם לימונענע ברעננה, גדול!). טוב... לראשונות הזמנו פטה כבד וסלט אתני. הפטה העדין בטעמו, שמוגש עטוף בחזה אווז עם טוסטונים וריבת ענבים, היה מעולה. הסלט האתני כולל מגוון חסות ושאר ירקות עם גבינה מטוגנת שהופכת אותו לטעים וגם משביע. לצד הראשונות הוגשו לחמניות שום טריות שנאפות במקום ועליהן נבזקה גבינת פרמזן, והגיעה צלוחיות עם מטבלים. בצל החשש לשבוע לגמרי, לא יכולנו להתאפק ולחסל את הבונוס המענג הזה.
כשהתבקשנו לבחור עיקריות, חזרנו לשתיקה מביכה כי לא הצלחנו לוותר על אף אחת. בסוף התפשרנו על שלוש בלבד: גלילת עזים, אנטריקוט (15 ₪ תוספת לעסקית) ושקדי עגל (10 ₪ תוספת לעסקית). הגלילה, מאפה ממולא בגבינת עזים וחציל היא מנת הדגל הצמחונית של המקום, ובצדק. האנטריקוט היה וואו. נתח בשר של 300 גר' מהסוג שגורם לבלוטות הריר לעבוד, הוגש ברוטב יין ופטריות עם תפוחי אדמה ובמיה. וואו. שקדי העגל, הוגשו עם תפוצ'יפס ביתי מתפוח אדמה סגול, והיה גם ססגוני וגם עסיסי (ג: כמוני!). טוב... אז המשכנו לקינוח.
המלצרית האדיבה, אחת מתוך צוות שירות מהשורה הראשונה, המליצה לנו על פררו רושה (ג: רגע, השגריר עושה מסיבה?). זהו קינוח מתוק שעשוי מבסיס אגוזי לוז קצוצים דק שמעליו שוקולד רוזמרין המצופה בשוקולד מריר. אתם באמת מצפים שתהיה מילה רעה לומר עליו? ובכן, אין. שתינו איתו
אספרסו כפול ארוך וחליטת תה בקומקום.
האווירה, האוכל, השירות – כולם יצרו את התנאים המושלמים לארוחה שהיא גם חוויה. אפילו בין גולדה וביני השיחה קלחה (ג: לא התקלחתי השבוע). נראה לי שאף פעם לא יהיו לנו שתיקות מביכות. פשוט חנקתי אותה.
*הכותבות היו אורחות המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת