כפר-חנדל'ה

מכירים את כל ההבטחות האלה לאווירה כפרית שלווה ונעימה? ברוב הפעמים אני נוחל אכזבה מהן, כשאני מגלה שמדובר בלוקיישן עירוני המרוהט בעיקר בעץ גס וחסר מעוף מכדי להתהדר ב"כפריות".
ובכל זאת, כמה קילומטרים, כמה עשרות צמתים ומאות פניות הספיקו כדי לנער קלות את תחושת העירוניות. בדרך אל 'חנדל'ה', כבר השם החביב, השקט העמוק, והחממות שבירכו את בואנו, תרמו כולם לתחושה כפרית אמיתית. כשנכנסנו למתחם, ידידי הותיק ואני, לחץ הדם של שנינו נרגע מייד בכמה מילימטר כספית, ותחושת הכפריות שנבנתה עד כאן קיבלה אישור.

לקחת את הבחור שגדל בקיבוץ לארוחת בוקר הגונה, ועוד בסביבה שמבטיחה להזכיר לו את נופי הבית, התבררה כהחלטה מוצלחת. אפילו לא היינו חייבים לכוון לשעות הבוקר שלפני הצהריים. אם במקומות מסוימים נצפו ארוחות בוקר מוגשות אפילו בשעה 14:00, כאן הן מוגשות בכל שעות הפעילות. אנחנו בפירוש אוהדים את הגישה.

על כריכת התפריט מאוירת דמות חנדל'ה החביבה, עם חצאית ושם כאילו לקוחים מאמצע המאה הקודמת. לאחר סקירה קצרה בתפריט עצמו, ביקשנו ארוחת בוקר אחת של שקשוקה תרד (59 ₪), וארוחת בוקר שנייה על שם חנדל'ה בכבודה ובעצמה (52 ₪). חומה ומגדל של לחם וכוסות מיץ תפוזים התגנבו חיש קל אל השולחן, וכבר הייתה לנו היאחזות ראשונה בארוחה. המיץ והלחם שניהם הוכנו במקום, ואיכותם ה"צברית" ניכרת.

בגל העלייה השנייה הצטרף אלינו סט סלטים יוצא דופן של צזיקי, גבינת שמנת עגבניות, טפנד זיתים וסלט טונה. לאחר עוד זמן קצר העפילו לשולחן גם חביתת פטריות ולה מזוודת גבינות בצלחת, ובנוסף שקשוקה תרד לוהטת מכור ההיתוך.
החביתה של חנדל'ה התבררה כחביבה, אולם השקשוקה שחרכה את לשוני התבררה כטעימה אף יותר. ללא רסק עגבניות, מוקרמת בשפע גבינה, ומוזמנת בדרגת עשייה M, היא יכולה לפתוח לכל פועל את יום העבודה כראוי.

בשלב הזה נאלצנו לעצור להתארגנות מחדש, לפני שיכולנו לקלוט את העלייה הרביעית של הקינוחים. לשם כך גייסנו למילואים את המשקאות החמים מגייס ארוחת הבוקר, כשידידי ערוך עם חליטת לימונית לואיזה מעלים אמיתיים, ואילו אני מצויד בקפה מתערובת בשם נפולי, אחת משלוש תערובות שנקלות במקום.
או אז נחתו עוגת השוקולד החמה (30 ₪) מלווה בכדור גלידת וניל אמיתי, ופנקייקס אווריריים (32 ₪) בניחוח הדרים ובננה, כשלידם סירופ מייפל וגם כדור גלידה. פשוט שחיתות מתוקה שלא נראתה כמוה מאז הגמוניית מפא"י. שוב, בזכות טיב התוצרת המקומית.

לבסוף, לאחר שנסוגו כוחות הרעב, אפשר היה לצאת מהמחתרת, ולהכריז בזאת על תחילת העבודה, היא יום העבודה.

* הכותב היה אורח המקום.

רוצים גם אתם לאכול בחנדל'ה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי