אדלה אחת ושני אדלרים

יום שישי שטוף שמש. לפי התאריך, העונה ותחזיות, הוא היה צריך להיות סוער וגשום או לפחות סגרירי, אבל האין-חורף שלנו החליט שוב לפנק בחום ובשמיים בהירים. אני ואחותי נוסעים בכביש 75 שלוקח צפונה, ומסביבנו העמק קורן בירוק. הנה אנחנו מגיעים לאזור התעשייה של רמת ישי, שהפך בעצמו למוקד עצירה חשוב בדרך צפונה, עושים בו סיבוב קטן, וכבר חונים מול הכניסה לבית הקפה-מסעדה שהיא 'אדלה'. הצצה פנימה הותירה את רישומה - העיצוב המיוחד מאוד הזמין, ולכן רשמתי לעצמי לחזור לכאן לאיזה ערב רומנטי. אבל הפעם, באוירת שישי אחר הצהריים, כשהשמש בחוץ, העציצים מוריקים והציפורים מצייצות, לא יכולנו שלא לחגוג על שולחנות החזית בחוץ.

בתור תושב הצפון שקצת הסתובב פה ושם, ולא רק עבר כאן בדרך לצימר או לטבריה, אפשר להגיד על אדלה שהיא מיוחדת בנוף שלה. סתם בתי קפה, סתם גלריות וסתם מסעדות לא חסרות כאן, אך המקום הזה מנסה, ומצליח, להיות בראסרי אטרקטיבי, וזאת עוד לפני שאנשים בארץ ידעו את פירוש המילה בראסרי (למי שלא הספיק להתעדכן, זה לא בדיוק בית קפה אבל גם לא בדיוק ביסטרו).
עכשיו, בתור תושב הצפון, אני מרגיש לעיתים קצת בבעיה, כיון שיש לי נטייה תמיד לחפש את המיוחד, המעניין והמפתיע, אבל בהתרחקי מתל אביב, אני לא תמיד מוצא. לשמחתי מצאתי מקום שיוכל לענות על הצורך הזה, ביקור לאחר ביקור. לא אוכל לספר לכם על כל מנות התפריט המיוחדות אלא רק לתת לכם רמזים, כמו למשל פטוצ'יני פירות ים בקרם קוקוס ויין לבן (72 ₪), או טרטיני, שהוא לחם דגנים קלוי עם טונה, צ'אטני ולימון כבוש עליו (46 ₪). אני מפנה את מי שכמוני מתעניין באוכל לא שגרתי לתפריט של אדלה, כדי שייווכח בעצמו.

בנוסף לתפריט הרגיל, הוצג לנו תפריט השף חיים טיבי, שמציע לרגל החורף עוד כמה דברים מעניינים. בגלל שבביקורי זה הגעתי רק לנשנוש, התאימו לי במיוחד גלילי החציל בגבינות, עם תיבול עלים ושמן שומשום (38 ₪). אכן, לא טעמתי עד היום גלילי חציל עם טוויסט שכזה, ושמחתי בהם.
אחותי, שהייתה יותר רעבה אך לא מרשה לעצמה להעז יותר מדי במשהו חדש ולא מוכר, בחרה בפילה הסלמון (72 ₪), כפי שהמליצה המלצרית החביבה. לצידו, פירה בטטה כמתבקש. ואולם גם במנה זו, הפשוטה לכאורה, נתן רוטב הפסטו לנתח הדג טעם משודרג.

בשלב הקינוחים נועצנו במלצרית שוב, וגילינו שמתפשט על פניה חיוך כאשר היא הוגה את שם העוגה החביבה עליה - 'גבינוש'. מול כזה אינסטינקט אי-אפשר לטעות, וכך הזמנו את עוגת הגבינה מעוטרת השוקולד (34 ₪). אבל זה לא הספיק לנו, ובתור אספן של חוויות קולינריות בלתי-שגרתיות, מייד הזמנתי גם פאי פיסטוק (34 ₪), רק מפני שאני לא רגיל לשמוע את המילים 'פאי' ו'פיסטוק' ברצף.
חווית קינוח זו היא כעת פריט מיוחד באוסף שלי, שכן קיבלנו רצועה של עוגה ירוקה (ירוקה!), עם כדורים קטנים ואדומים של פירות יער, על מצע בצק פריך, עשיר וחמאתי. משהו מיוחד, שלא כדאי להמשיך הלאה מבלי שטועמים.

את המקום הקימו יחד שני זוגות אוהבים. כאשר הם החליטו לפני אי-אילו שנים לפתוח את אדלה, הם זיהו את הצורך למקום שהוא גם מיוחד, אבל גם לא מתפשר על איכות, הן עבור האוכלוסיה המקומית, הן עבור זו המרוחקת קצת יותר, וגם עבור אלו שרק עוצרים בדרך. אפשר בקלות להבחין, ולו רק מרפרוף בתפריט, שלא מדובר בעוד מקום, אלא בבראסרי צפוני משובח, ששווה את העצירה והביקור.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי