נגישות
נגישות

על גינס וכוסות אחרות בדבלין

בדבלין תהפכו לאירים על אפכם ועל חמתכם: מהעיצוב שלא משאיר מקום לדמיון ועד היחס הרציני אליו זוכה האלכוהול ומה שלידו. דביר אדלר העביר שם Happy Hour שמח למדי

מגזין REST מסעדה ביום המסעדות של rest
דביר אדלר

דביר אדלר

תאריך פרסום: 02/08/2009, 12:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

עבור האירים, פאב הוא לא פאב, הוא בעצם מרכז קהילתי. אחרי העבודה, קופצים עם החבר'ה והמשפחה, יושבים, שותים, משחקים, ורק אח"כ חוזרים הביתה. מבלי להתייחס להשלכות המוסריות של לשתות ליטרים של בירה בחברת המשפחה שלך, אני די בעד הרעיון. לו הייתי מנסה ליישם אותו בארץ, הייתי מתאכזב, כיוון שאף אחד פה לא מוציא את האף שלו מהבית לבילוי לפני תשע בלילה. ובגלל שבארץ אף אחד לא הולך לפאב ישירות אחרי העבודה שלו, בשעות הערב המוקדמות, שעות ה-Happy Hour אצלנו הן די עצובות.

אבל חוץ משעות הפעילות, לפאב האירי 'דבלין' שבהרצליה יש הרבה במשותף עם דבלין המקורית שבאירלנד. הריהוט בו לא רק קיבל עיצוב בהשראה אירית, הוא יובא משם ישירות: שולחנות האבירים, ריפודי המושבים וגומחות הישיבה המגונדרות יכלו באותה מידה לאכלס פאב אירי אמיתי.
כשהגענו ידידי הלא-אירי ואנוכי לפאב, הרגשנו כאילו היינו ממש באירלנד, אבל לא רק בזכות האווירה, אלא גם הודות למגוון המשוכלל של בירות הנמזגות מהחבית לכוסות של חצי ליטר ומעלה, ואולי זה בגלל שמעל הבר הועמד מסדר בקבוקי ויסקי מפואר. מסתבר שאותו בר שואב את בירותיו מחביות הטמונות במרתף קירור שתי קומות מתחת לאדמה.

וכך, המומים מול מבחר הברזים הנובעים ממעמקים, בירכנו על האפשרות לטעום מהבירה לפני שמזמינים ממנה כוס בנפח דלי קטן (אין לי דרך אחרת לתאר כוס של ליטר שלם). כמובן שבירת הדגל היא גינס, אולם אפשר למצוא שם בירות איכותיות נוספות. חלקן מוכרות, כמו סטלה, ווינשפן ו-לף, וחלקן פחות, כמו גורדון החזקה עם עשרת אחוזי האלכוהול שלה, או קסטיל רוז', עם טעם הדובדבנים המתפרע.
כבר אחרי סבב הטעימות, היינו צריכים להיזכר שלא מדובר בפאב מסתובב, אלא זה הראש שלנו, אולם זה לא מנע מאיתנו להמשיך: הרמנו לחיים, כשאני מניף חצי אדלווייס, בירת חיטה מחוכמת בכוס אלגנטית (26 ₪), ואילו חברי הכבר-קצת-יותר-אירי הניף מולי חצי גינס, המרענן הרשמי של אירלנד (26 ₪).

אבל לא על הבירה לבדה יבלה האדם. גם נשנושים זה חשוב, ולכן הזמנו ספייריבס לבן (95 ₪), שהיו 600 גרם של בשר משובח ברוטב הבית, ליד קלמרי (49 ₪), שהיו קריספי בחוץ, נימוחים בפנים, והוקפצו לפה טבולים ברוטב יוגורט, ואפילו מגה טוסט (45 ₪) - ערימת קוביות טוסט מגניבות שטובלות ברוטב מיונז-צ'ילי. המנות מתוכננות היטב להשתלב ליד בירה, אבל אולי בכמות כזו כבר לא מדובר בנשנוש. אחרי יום עבודה ארוך הגענו רעבים, ואסור חלילה לשתות על בטן ריקה (כי מי ששותה על בטן ריקה, מסיים את הלילה עם בטן ריקה).

לקינוח ביקשנו קצת וויסקי, כדי שנוכל לסגור את הערב בתחושה אירית אמיתית. מבצע הצ'ייסר מפנק בבושמילס, ג'יימסון או וויסקי הבית תמורת 14 ₪ בלבד! שוב הרמנו לחיים, הפעם כשאני מניף צ'ייסר בושמילס מכובד, וחברי השיכור-כמו-אירי הניף צ'ייסר של וויסקי הבית - פיימוס גראוס.

וכך, שבעים, עייפים ומרוצים מעצמנו, יצאנו לחפש מונית הביתה. השעה לא הייתה מאוחרת, ובכוונה תחילה הגענו מוקדם. גילינו ששעות הערב המוקדמות, אותן שעות הקרויות בפי העם Happy Hour, אולי לא הומות אדם, אבל הן בהחלט שמחות.

 

* הכותב היה אורח המקום.

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
כתבות נוספות של דביר אדלר
XO, הבר השכונתי של רמת השרון
כפר-חנדל'ה
פלמידה על הגל
מחוברים לאדמה
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים