נגישות
נגישות

משפחת ארנולד

מסעדת ארנולד מעבירה את המורשת הקולינרית שלה כבר 3 דורות והתגלגלה מדוכן חצילים בלקני למוסד ותיק עם אווירה משפחתית ולקוחות קבועים, דביר אדלר הצטרף אליהם

מגזין REST מסעדה ביום המסעדות של rest
דביר אדלר

דביר אדלר

תאריך פרסום: 02/04/2009, 12:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

"לוקיישן לוקשיין לוקיישן" אומרת הקלישאה המפורסמת, שכל בעל מסעדה משנן לעצמו. אבל לא ארנולד בניש, שפתח לפני יותר מ-44 שנים את דוכן החצילים הבלקני שלו, שאז עוד היה מוסתר מאחורי חוות סוסים באחת הסמטאות ליד רחוב רוקח. מאז זרמו הרבה מים בירקון הסמוך, ובנו יואב הפך אותו לפאב. לאחר זמן מה, הוא העביר אותו לא הרחק אל רחוב שטרית, ומסייעים לו שם גם אשתו ליאורה ושני בניו, יונתן ומיכאל, נכדי ארנולד המייסד. אין ספק, מסעדה בתל אביב שמפרנסת משפחה כבר שלושה דורות, חייבת להיות מוסד מכובד ומוערך.

לכאורה, אין כאן, ברחוב שטרית השומם, תנועה של אנשים, והסיכוי שמישהו ייכנס לכאן בטעות נמוך מאוד. ועם זאת, כשנכנסתי לחלל הפאב-מסעדה שמעוצב בסגנון בריטי-עממי, גיליתי בו כמה וכמה סועדים. "איך הם הגיעו לפה?" תהיתי, "כולם לקוחות קבועים" הסביר לי יואב. "אבל רוב הפעילות היא בערב ובלילה" הוא המשיך.
הפעם הגעתי דווקא כדי לסעוד ארוחה צהריים העסקית, ולא בכדי - המסעדה קרובה לחניה גדולה ולעורקי תחבורה ראשיים, כך שבקלות אפשר לפגוש כאן מכרים לצהריים. את הזמן והכסף על חניה או מונית עושים במקום בנסיעה זריזה לאזור הזה שעל הגבול בין הדר יוסף ורמת החי"ל.
לשמחתי, לא היה שם הלחץ או אוירת הטירוף שמאפיינים את רוב שירותי האכילה בשעה זו של היום. לפני שהתיישבנו, קרצו לי מעבר לבר ששת ברזי הבירה, שלא הבינו שעוד מוקדם לשתות. הבטחתי להם שאבוא ללגום באחד הערבים.

כמו לכל סועד, יואב ניגש לקבל את פנינו ולהושיב אותנו. בתפריטים שהביאו לנו גילינו מגוון מסלולים עסקיים שאפשר לבחור מתוכם את הרכב הארוחה במחירים משתנים, החל ב-55 ₪ ועד 84 ₪ לארוחה. כל אחת כזו מזכה במנה ראשונה, מנה עיקרית וכוס שתייה. את המנה הראשונה בוחרים מתוך היצע רחב, ומי שמחפש ריבוי של צלוחיות וטעמים על השולחן יוכל לבחור, במקום מנה אחת, ארבע מתוך שמונה מנות קטנות יותר של סלטים. המנות העיקריות בכל המסלולים, מציעות בעיקר בשר, דגים ובמיוחד חצילים. בכל זאת מורשת של דוכן בלקני. אפילו תחת הסעיף 'מעט מהנוסטלגיה', שלא היה כלול בעסקיות, מופיעות מנות של נקניקיות מסוגים שונים ומפתים.
בתור שני אנשי עסקים, בחרנו את מסלולינו בקפידה. דג מטיאס כבוש, ורדרד ועז טעם, הלך מעולה עם הבצל, הלימון והזיתים שלצידו. שותפי - בהמלצה חמה של יואב, ולרגל מזג האויר הסגרירי - בחר במרק שורשים סמיך, שקבורות בו כופתאות בצק רכות. וכך, מחוזקים, הרגשנו מוכנים לבאות העיקריות.

הזמנתי פילה של דג היום על חציל (84 ₪), וכתוצאה קיבלתי שני נתחי דג לברק בהירים ועדינים, עם ניחוח מעושן, שנחו על סירת חציל צלוי. מעל, פירגן רוטב עשבי טיבול. לא היה מעונג ממני, כאשר הרכבתי בעדינות כל ביס מקצת דג, קצת חציל וקצת רוטב שהזכיר צ'ימצ'ורי. המנה נטולת יומרות, טעימה ומספקת, והיא בלטה, בניגוד לשאר התפריט, בהרכב חומרים לא שגרתי. שותפי, שהיה יותר רעב ממני, הזמין נתח אנטרקוט ברוטב יין אדום ופלפל שחור (84 ₪). כשהוגש, ביצע הסטייק העבה כניסה אלגנטית, והשוויץ ברשת פסי צלייה מגרים. לידו על הצלחת, פירה וירקות צלויים, שהיו משביעים ושגרתיים. זו הייתה מנה גדולה, פשוטה ונאה.

בסופו של דבר, אין צורך להרחיב בדיבור על אוכל שעשוי פשוט, ופשוט טוב. כן צריך להרחיב על אוירה נעימה, עיצוב מסורתי, ושירות משפחתי, ועל כך שטוב להתארח שם בערב לכוס בירה ונקניקיות, או לצהריים עסקיות ורגועות. יואב ומשפחתו מחזיקים כאן מוסד ותיק, ששמו הולך לפניו, ויש לו קהל קבוע אחריו. אני ממליץ לכם בחום להצטרף לקהל זה. אני יודע שאני כבר הצטרפתי.

 

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

כתבות נוספות של דביר אדלר
XO, הבר השכונתי של רמת השרון
כפר-חנדל'ה
פלמידה על הגל
מחוברים לאדמה
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי