להתאהב בחורף מחדש עם מסעדת קלמטה ביפו

 מתחדשים לעונה הקרה. תפריט חורף בקלמטה (צילום: אנטולי מיכאלו)

השבוע חשבתי על כך שלמרות שיטוטיי הקולינריים הרבים, כמעט ולא יוצא לי להגיע עד ליפו. אמנם היא לא נמצאת מעבר להרי החושך, ועדיין איכשהו אני נעצרת תמיד בדרום תל אביב. אולי כי יפו נראית לי קצת כמו חו"ל, מן מקום כזה שמגיעים אליו רק באירועים מיוחדים וסופגים קצת וויב אחר.

• קלמטה - לכל הפרטים
• אחת ולתמיד: המסעדות הטובות בתל אביב
• בין השוק לנמל: איפה אוכלים ביפו?

כששוטטתי השבוע ביפו, נזכרתי שיש בה פינות יפות כל כך. כיכר קדומים היפהפייה שליד אנדרומדה והמזרקה שבה, יכולות להתחרות עם הרבה מקומות בחו"ל. מזג האוויר החורפי הוסיף נופך רומנטי, וכשעולים במדרגות (התלולות אז בלי עקבים בבקשה) אל מסעדת קלמטה - כבר מרגישים בכלל באיזו אגדה עתיקה.

החלק העליון של מסעדת קלמטה קטן ואינטימי. מהחלונות נשקף כמובן הים, ומהשולחנות הקטנים נשקפת השמחה. את האנרגיות והאווירה המשוחררת אי אפשר לפספס. הרגשתי קצת בנאלית כשאפילו לא התלבטתי בבחירת הקוקטייל, כיוון שהסנגריה הלבנה בתפריט כמעט קראה בשמי: אגסים מבושלים ביין לבן, הדרים, קינמון ותבלינים- לא נראה לי שהייתי צריכה יותר מזה בערב הזה, או בחיים בכלל. קלמטה היתה פעם מסעדה יוונית נטו, אבל בתפריט החדש יש הכל מהכל - במובן החיובי. קחו לדוגמא את קרפצ'יו המוסר שמגיע עם לבנה, זיתי טאסוס וצ'ילי(48 שקלים). נכון שקרפצ'יו זו לא מנה מפעימה או בשורה קולינרית, אך אם מכינים אותו כראוי - לא צריך הרבה יותר מזה לפתיחת ארוחה. זאת היתה מנה מדויקת, הטעמים עדינים ונכונים - הזיתים לא היו שתלטניים כפי הם עלולים להיות, הלבנה הורגשה רק בנגיעות, ופלפלוני הצ'ילי החרפרפים נתנו את הטוויסט הנדרש.

 הים תמיד מכניס לאווירה. הנוף ממסעדת קלמטה (צילום: דניאל לילה)

מאגף מנות הביניים בחרנו בחירה נועזת משהו - סלט תמנון עם תבשיל עגבניות פיקנטי, תפוח אדמה וסליקורניה (62 שקלים). אז בתמנון צריך לדעת כיצד לטפל, ומתברר כי בקלמטה יודעים את המלאכה בהחלט. היה זה סלט רענן וממזרי, תפוחי האדמה הרגישו כאילו יצאו ממדורה זה עתה והיו כיפיים לא פחות מהתמנון למען האמת. מנה מוצלחת ומורגש שטופלה ביד עם ניסיון. באגף העיקריות התפתינו לנסות את המנה החדשה של קוסקוס כתף טלה וירקות. הבשר בושל לילה שלם, כך סיפרו לנו, והוא היה ההיי-לייט של המנה ללא ספק. רך כחמאה ונמס בפה. יש שיאמרו שקצת רבנו עליו בצלחת. את הקוסקוס, לעומת זאת, אפשר היה קצת לשדרג. היתה בו אנמיות מסוימת - אולי כי אמור היה לספוג את טעמי הבשר או הירקות, מה שפחות קרה כאן. כוכבת הערב שהגיעה מיד אחר כך היתה ללא ספק פסטת פירות הים השחורה, בביסק סרטנים ועגבניות עם יין לבן (82 שקלים). הפסטה היתה החותם הסופי לכך שבמטבח של קלמטה יש שף שיודע את העבודה (נעים מאוד- עלי זועבי): פירות ים בכמות נכבדה, מידת עשיה נכונה של הפסטה השחורה, רוטב לא שתלטן אבל משמעותי - אחת הטובות שטעמתי.

 רך כחמאה ונמס בפה. כתף טלה וקוסקוס מתוך תפריט החורף החדש בקלמטה (צילום: אנטולי מיכאלו)

בכוחותינו האחרונים טעמנו את הכנאפה, קינוח שאיני מצליחה לסרב לו אף פעם (38 שקלים). הבטחתי לעצמי לטעום רק כמה ביסים, והופ- נגמרה הצלחת. ולא בגלל שהמנה קטנה, דווקא בגלל שהקיבה גדולה ועם טעם כזה קשה להפסיק. הכנאפה הוגשה עם כדור גלידת פיסטוק, חצי צעד מיותר כיוון שזה קירר את כל המנה שיצאה רותחת היישר מהתנור - אבל בגדול מדובר בקינוח אליפות.

אז נכון שיפו קצת אחרת מאחותה, אבל נראה שיש מספיק סיבות שוות להגיע אליה – ומסעדת קלמטה היא אחת הבולטות בהן בימי החורף המתרגשים עלינו.

קלמטה - ככר קדומים 10, יפו 053-9426824