לפעמים בחיים, הדברים הכי טובים נמצאים ממש לידך, ואתה אפילו לא שם לב. זה בדיוק מה שקרה לי עם מסעדת "טוקופיה", מסעדת שף המתמחה בבשרים, שנמצאת בעיר הולדתי, נס ציונה. שמונה שנים תמימות קיימת המסעדה הנפלאה הזו, ולי לא יצא לבקר בה אפילו פעם אחת, למרות שקיבלתי עליה המלצות חמות כמה וכמה פעמים. העבודה ב-rest הביאה אותי, יחד עם אמא, לאכול שם ארוחת ערב נהדרת וגרמה לי להרבה מאוד גאווה ולהתעוררות מחודשת של הלוקאל-פטריוטיזם הנס ציוני שלי.
המסעדה עברה לאחרונה הסבה והפכה לכשרה, אחרי שהשף המוכשר והבעלים של המקום, קובי דלל, הבין שגם לו מגיע לנוח יום אחד בשבוע. האמת? כאחת שעובדת חמישה ימים בשבוע, אני מבינה אותו. את מקומה של השמנת לצד נתחי הבשר המשובחים, תפסו תחליפים איכותיים וראויים והתוצאה, כפי שמיד ארחיב, תשמח גם את החילונים שבינינו.
תפריט המסעדה מציע בכל שעות היום מנות ראשונות ואחרונות ותפריט "3 במחיר 1" שממנו הזמנו. התפריט מתייחס לכל המנות העיקריות שבמסעדה, וכולל פוקצ'ה חמה עם מטבלים, מנה ראשונה ומנה עיקרית, במחיר המנה העיקרית. המחירים נעים בין 72 ₪ (עבור מנה צמחונית) ועד 129 ₪ (עבור 500 גר' אנטרקוט, למשל) ובשעות הצהריים כלולה בתוכם גם שתייה קרה וחמה. במקום גם נערכים אירועים בהיקף של עד 120 איש.
את הארוחה שלנו, כמובטח, פתחנו עם פוקצ'ה חמה, שנאפתה במקום והגיעה לוהטת לשולחן. איתה הוגשו לשולחן שיני שום אפויות, זיתים מתובלים, שמן זית וחומץ בלסמי וממרח גאוני, בשם "איולי פיניקס" המורכב ממיונז ועשבי תיבול. השלב הזה הוא השלב המסוכן של הארוחה, מכיוון שאת הפוקצ'ה הזאת קשה להפסיק לאכול. כאפריטיף הלכנו על המרגריטות הקפואות, תוצרת המקום (28 ₪): מרגריטת גויאבה, מיוחדת מאוד, שמציעה מרקם וטעם מפתיעים ומרגריטת לימונענע, למי שמעדיף טעמים מוכרים וקלאסיים. את כל האמור אגב, הגיש מלצר מקסים בשם נתן, שמדגים את חווית השירות של טוקופיה: מחויך, נעים ועושה כל מאמץ כדי שאנחנו באמת ניהנה מהארוחה.
השלב השני הגיע ואיתו זרמו לשולחננו מספר מנות ראשונות, כדי שנוכל לטעום ולהתרשם מהמבחר: כנפי עוף, סלט ירוק, פטה כבדים בקונפיטורת בצל, חציל בלאדי קלוי על הגריל עם סלסת פלפלים, וקבבוני בורי על זוקיני עם סלסלת עגבניות בצד. על אף שכולן היו מוצלחות, בלטו באיכותן ובטעמן מנת קבבוני הבורי ופטה הכבדים. משתיהן, לא נעים להודות, לא הותרנו אפילו פירור. עם המנות קיבלנו גם כמה פרוסות של לחם הבית, המוגש בזמן שפוקצ'ה נוספת נאפית בתנור. בעיניי הוא טוב לא פחות, בעיקר ל"ניגוב" הרטבים המיוחדים מהצלחת (סלסת הפלפלים שהגיעה עם החציל, למשל).
אחרי סורבה אשכולית אדומה וקמפרי - הגענו לשלב העיקריות כשאנחנו כמעט שבעות. אף על פי כן, מראה מדליוני פילה "סולטנה", עשויים ברוטב תאנים מתקתק ומוגשים על מצע פירה, בהחלט פתח לנו את התיאבון. הבשר היה מאיכות גבוהה, הוגש בנדיבות והיה עשוי בדיוק במידה הנכונה. אני, קרניבורית מושבעת, הייתי מרוצה ביותר. גם דג פורל מעושן שהוגש לשולחן ולצידו ארטישוק ירושלמי מוקרם בתנור, זכה לשבחים מפי אמי, שהבינה שהשנים הרבות שהשקיעה בגידול, חינוך וכו' משתלמות מפעם לפעם.
הקינוח אינו כלול בתפריט "3 במחיר 1". רוב הסיכויים גם שלא תוכלו לאכול אותו, מכיוון שתהיו מפוצצים. בכל זאת, אני ממליצה בחום שלא לוותר. בעיקר מפני שחצי אננס טרי, המוגש עם סורבה אננס וקוביות אננס מוקפצות ברום – הוא מנה אחרונה נפלאה ושונה כל כך, שחובה להזמין אותה (וגם לאכול את כולה!). גם סופלה השוקולד, שמוגש עם סמי-פרדו וניל מתוצרת המקום ופירות יער טריים טוב מאוד, ומתאים לשוקוהוליקים שבינינו, שמבחינתם קינוח צריך להיות שוקולדי.
נהניתי מאוד. קודם כל, מהאוכל בטוקופיה שהוא פשוט נהדר ובמחיר סביר (יהיה קשה מאוד לזוג, כולל יין/מרגריטות, לחצות כאן את קו ה-300 ₪). אך לא רק מהאוכל נהניתי, אלא גם מהחזרה לעיר שבה גדלתי ומהגילוי המאוחר, שיש שם מסעדה ברמה כה גבוהה.
*הכותבת היתה אורחת המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת