באחד ממסעותינו באיטליה (היינו רק פעם אחת) הקפדנו לרכוש מכונת פסטה אמיתית (אחרי חודש ראינו אחת כזאת אצל יצחק בחנות לכלי בית, למה סחבנו אותה בין שתי יבשות לעזאזל?). ידענו, אוהבי פסטה מושבעים שכמונו, שעוד נכונים לנו כמה רגעי קסם עם האיטלקיה החדשה שהבאנו ביבוא אישי לארץ הקודש.
לזכותנו יאמר כי באמת הכנו פסטה במכונה, ואפילו מספר פעמים. גלעד אף הגדיל לעשות והכין רביולי. יום אחד, בביקור נוסף אצל יצחק, קנינו מכשיר שעושה פסטה בכל מיני צורות. המכשיר הזה מעולם לא ראה איך נראה העולם מחוץ לאריזה שלו (אולי כשנצא לפנסיה). לא תבינו אותי לא נכון, היה נורא נחמד כל העניין הזה אבל מהר מאד גילינו שהרבה יותר נחמד לנו להשקיע עשרים דקות בארוחת הערב ולאכול פסטה קנויה מאשר להשקיע שעתיים ולאכול פסטה ביתית. (ולא צריך לשכוח את השעתיים שאחרי, בהן צריך לגרד חתיכות בצק מכל דבר בבית, כולל הכלב).
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת