רצף המילים ריח ולחם מתחברים עם געגוע למשהו ביתי, כזה שאי אפשר לחכות שיתקרר, שבא לבצוע ממנו חתיכה ולמרוח שכבה עבה של חמאה ולהבין שזוהי תמצית החיים. היום אמנם בוטיקים של לחם פזורים בכל קניון ותחת כל רחוב שאנן אבל הדבר האמיתי נאפה לעיתים רחוקות בלבד.
זה נתפס כפרויקט: התפחת השמרים, הלישה, האפייה, איך עושים שיצא קרום פריך ולמה זה לא תופח. אלה שגילו את אופה הלחם הפעילו אותו פעמיים, התמוגגו ואיפסנו בבוידעם, מה שנראה כפשוט בחנות התברר כפרוצדורה מעצבנת שאינה דומה לתיאור האידאלי שעל העטיפה.
אני דווקא חוטאת באפייה, בעיקר חלות, ורק עם מתכון "סודי" שתמיד מצליח לי. אלא שבקיץ, לא בא לי לאפות. לי ולשמרים חם מידי והתוצאות יוצאות, איך לומר, קצת שטוחות. עכשיו, מכיוון שהטמפרטורות ירדו, המרקים מסמיכים ומתבשלים לאיטם והגיע הזמן לנפות קמח ולהתפיח שמרים.
המתמטיקה של האפייה ידועה לי, כולל היחס בין יבשים לשומנים והשילוב של בצק חלה עם ממרח שוקולד עושה לכולם חשק לקפוץ אלי לארוחת בוקר, אבל לאחרונה גיליתי טריק מדהים שמתאים לכל אלו שעוד לא בקיאים ברזי ראש העיסה (של השמרים), נולדו עצלנים ויחד עם זאת מאוד רוצים להרשים. מוצר חדש שעלה על המדפים מאפשר רק להוסיף מים, ללוש, לחכות חצי שעה ועוד קצת להתפיח ולהכין כך מגוון של לחמים, חלות ולחמניות. Bake It נקרא הפטנט והתוצאה מרשימה.
ולסיום שאלה, האם כבר הגיעה השעה ואפשר להכין חמין?
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת