קפה שכונתי זה יותר ממקום לאכול בו ארוחות בוקר ולקפוץ לקפה של אחרי העבודה. השכונתי הוא הרחבה בלתי פורמאלית של הסלון הביתי והמטבח. הכיף הוא שלא צריך חברה כדי לשבת בשכונתי, זה חלק מהקסם של המקום - אתה יכול לשבת לבד, ולא להרגיש בודד. הצוות יודע איך אתה שותה את הקפה שלך ואיזה לחם אתה מעדיף עם ארוחת הבוקר. הם השכנה שאף פעם לא היתה לכם, והם תמיד שם בשבילך, פתוחים החל משעה 08:00 בבוקר ועד אחרי חצות.

לשכונתי שלי קוראים אסף ארטיזנל, הוא נמצא ברחוב התומר ברמת השרון, נחבא בקפה של פסאג' חנויות קטנות ונחמדות, והקבועים שלו באים מהשכונה ומחוץ לעיר. עכשיו השכונתי שלי החליף את התפריט, כמו בא להגיד שהסתיו כבר כאן, שאפשר לשבת בחוץ לקפה ולא להרגיש כמו בסאונה פינית, שאם אני אסתכל על עצי ההדר שבחוץ אוכל לראות רמזים כתומים בגוונים הירוקים של הפרי שעוד לא בשל.

התפריט החדש הוא בעיקרו תוספת נעימה ומגוונת לתפריט הקבוע, עם קריצת עין לעולם הבריאות והפיגורה בשורה של מנות ששומרות על הטעם, אבל מקמצות באחוזי השומן.

אחד השינויים הוא אליפות העולם בארוחות הבוקר. החידוש מתאים לישראלי שאומר "היתה ארוחה מעולה, אבל הייתי שמח לעוד קצת מהכל", וזה בעצם העיקרון. תמורת 52 שקלים תקבלו את ארוחת הבוקר הקלאסית של אסף, עם הלחם המעולה שמגיע טרי כל בוקר; חמאה וריבה תוצרת בית; פנכות חביבות של סלט אבוקדו; טונה; מבחר גבינות וזיתים; סלט ירקות טרי; שתי ביצים לבחירה; מיץ תפוזים וקפה, אבל בלי הגבלה של כמות (למעט השתייה). בא לכם ארבע ביצים, סבבה, עוד מהסלטים, הלחם – כמה שאתם רוצים. מעין ארוחת בופה בהגשה לשולחן. את ארוחות הבוקר אני שומרת לשישי או לשבת, הימים שחייבים להזמין מקום אם רוצים שולחן בלי תור.

בתחילת השבוע ניצלתי הפוגה ובאתי לצהריים. תפריט הצהריים/ערב שודרג גם הוא. המנות המנצחות, כמו השניצל המעולה עם הפירה הקרמי, הושארו, אבל יש כמה חידושים מרעננים שמצדיקים את ההתלבטות. קרפצ'ו בשר בקר - פרוסות פילה עם הבזקי בלסמי, שמן זית, חוטים דקים של פרמזן וסלט מירוקים במרכז - התאים לפתיחה; פילה דג מוסר ברוטב שום ולימון, טימין ושמן זית, מנה המוגשת עם ירקות מאודים ביין לבן, שבחרנו לחלוק יחד עם סלט עוף בתיבול אסייתי. סלט של דברים טובים: כרוב לבן ואדום, נבטים, תפוחי עץ, רוטב על בסיס סויה, שומשום קלוי, נתחוני עוף ועוד כל מיני "גודיז" כמו פיסטוקים, שהופכים את המנה לבריאה וטעימה. מידי פעם אני לא מוותרת על הצצה למקרר הקינוחים. אסף לוי, הקונידטור, לא מתפשר ומשלב מקצועיות ויצירתיות לכדי טעמים בלתי נשכחים. באותו צהריים הסתפקתי בסלט פירות המצוין, ואת הקינוח האמיתי שמרתי לערב אחר באותו השבוע, לתת סיומת מתוקה ליום ארוך מידי. שני אנשים, פעמיים מקיאטו ומשולש לולו אחד – הקסם המחבר בין שוקולד, נוגט, אגוזים.

אסף הוא שכונתי ידידותי, כזה שקל להתאהב בו וקל יותר להפוך לאחד מהקבועים שלו.

*הכותבת היתה אורחת המקום.