קרומבאכר: כי מיליוני גרמנים לא טועים

בשנת 1722 יצא מפקח כרייה גרמני בשם פרסניוס לתור אחר מיני מתכות יקרות באזורי היערות של צפון מערב גרמניה. מתכות לדאבונו הוא לא מצא שם, אולם להפתעתו גילה מר פרסניוס מעיינות מים זכים וטהורים עם כמות מינרלים עדינה. יעברו עוד כ-100 שנים עד שמישהו ממשפחת אדברג ירים את הכפפה ויקים על בסיס המעיין המיוחד הזה את מבשלת הבירה 'קרומבאכר'.

בשנת 2010 יצא בחור צעיר לבוש אדום למשחק החשוב ביותר של קבוצתו בעשור האחרון. לדאבונו הוא לא הגיע למשחק, אולם להפתעתו גילה הבחור את הדבר הבא בשוק הבירות בארץ - מבשלת קרומבאכר. יעברו עוד 90 דקות עד שהוא יהיה שיכור לגמרי וקבוצתו תהיה שיכורת ניצחון.

סיפורינו מתחיל בבר-מסעדה פרידה קאלו השוכנת ברחוב לילינבלום. הבר החביב הזה אירח אותי ועוד עשרות כתבים סקרנים במסיבת עיתונאים שבה הושקו הבירות החדשות של מבשלת הבירה הגרמנית 'קרומבאכר'. חדשות באזורינו, כמובן. תחת קורת גג אחת הצטופפו אורחי פרידה קאלו, כשמולם ניצב שחר הרץ מחברת 'ביר מאסטר', מאסטר בתחום הבירות שיחלוק את הגיגיו אודות המבשלה הגרמנית.

כמה מילים על המבשלה לפני שניכנס לדקויות של טעמים: קרומבאכר, על אף האנונימיות שלה, נחשבת למבשלת הבירה מספר 2 בגרמניה. חוקי הבירה הגרמניים עד לפני 20 שנה מחייבים את היצרן למקסימום ארבעה מרכיבים בכדי שהמשקה שהם מיצרים יכונה בירה (מים, לתת, כשות ושמרים), ועל כן חשיבות המים כה אקוטית.

ארבעה סוגי בירות מושקות בימים אלו בישראל ואם תשאלו אותי, תוך זמן קצר השם המסובך קרומבאכרק יישמע היטב בגת ובחוצות אשקלון. כן כן, אפילו באשקלון. אז היה אירוע נחמד ומושקע, שבמהלכו הוגשו לכתבים מנות אוכל מצוינות מהמטבח המוכשר של פרידה קאלו, אך עם כל הכבוד - ויש כבוד - אנחנו באנו לדבר על הבירות.

כוס ראשונה: קרומבאכר פילס (pils). כשמה כן היא, בירה בסגנון פילזנר קלאסי, בהירה, בעלת ארומה קלילה וסיומת מעט מרירה. מזכירה קצת את הטעמים של ווינשטפן או הפילזנר. קרומבאכר פילס נחשבת לבירת הדגל של המבשלה, ומימי המעין הצלולים הם מהמרכיבים החשובים בעדינותה של בירת הפילס. היא מכילה 4.8% אלכוהול ומגיעה בבקבוקים של 330 מ"ל, 500 מ"ל וחביות של 30 או 11 ליטר. אחלה בירה לחובבי הלאגר הבהירות.

כוס שנייה: קרומבאכר חיטה (Weizen). הסגנון של בירות חיטה הוא מהאהובים עלי ולצערי מהפחות מוערכים בארץ. קרומבאכר וייצן היא בירה המיוצרת משמרי אייל (ALE) שמענקים לה ארומה עשירה, פירותית ומרקם קרמי. קצת מזכירה את ההוגארדן הבלגית. בירת החיטה אינה מסוננת ולכן יש לה מראה מעט עכור.היא מכילה  5.3% אלכוהול ומשווקת בבקבוקים של 500 מ"ל בלבד ובחביות של 11 ו-30 ליטר. לטעמי זוהי הבירה הטובה ביותר של המבשלה.

כוס שלישית: קרומבאכר דארק (Dark). כיאה למבשלה בסדר גודל של קרומבאכר, גם לה גרסה כהה של בירת הלאגר. בירת הדארק כהה יותר מקודמותיה ועשירה יותר בלתת. קצת מזכירה את הגינס, אם כי הרבה יותר עדינה ועם רמת מרירות קלה יחסית, שמסתיימת בטעמים של קפה וקרמל. היא מכילה 4.3% אלכוהול וניתן להשיגה בבקבוקי 500 מ"ל בלבד ובחביות 11 ו-30 ליטר. קצת עדינה מידי לז'אנר הכהות לטעמי.

כוס רביעית ואחרונה (אם לא מחשבים ריפיל וצ'ייסרים): רנאניה אלט (Rhenania Alt). פה מדובר בבירה ייחודית ונדירה שמשווקת בעיקר בערים דיסלדורף וקלן. הייחודיות של הבירה הזו היא שמחד היא עוברת תהליך יצור של לאגר, ומאידך השמרים עוברים תהליך תסיסה של אייל. התוצאה היא מעין יצור כלאיים בין לאגר לאייל. על פי המסורת ארוכת השנים של בירת האלט, היא מוגשת בכוסות קטנות של 200 מ"ל שממולאות בכל פעם שהכוס נגמרת, עד שהשתיין אומר "די!" (או עד שמתפוצץ לו הכבד). זוהי בירה חביבה ושונה באזורינו, מכילה 4.8% אלכוהול ואותה ניתן להשיג בחביות של 30 מ"ל בלבד.

סיימתי את הערב די שיכור ומאוד מבסוט, הצלחתי לתפוס את המונית האחרונה שעוד הסתובבה בעיר והספקתי לראות את האדומים עושים מהפך היסטורי ועולים למקום הראשון. ממש כמו מבשלת קרומבאכר.

פרידה קאלו - לילינבלום 43, תל אביב-יפו 03-5660481

*  יבואן: ג. נתנאל. טלפון להזמנות ושירות לקוחות: 054-5319333