גוסטינו: הבשורה החדשה של רמת ישי

באמצע המאה ה-19 אוחדה איטליה למדינה אחת, תהליך שהחל למעשה בקונגרס וינה ב-1815 והביא למצב המדינתי המוכר לנו היום באירופה. עם איחודה של איטליה, החלו להגיע סגנונות הבישול השונים באיטליה להגיע לכל רחבי המדינה. הפיצה, שהחלה כמאכל עממי בדרום המדינה החלה להגיע לצפון איטליה, והריזוטו שגדל בעיקר בצפון (זני האורבוריו וקנרולי) הגיעו לדרום. 

פיצה מלכותית
מכיוון שהעגבניות הגיעו לאירופה רק במאה ה-16, עד להגעתם עיקר הפיצות היו ביאנקות, כלומר לבנות, ללא רוטב עגבניות. עם איקלום העגבניה לגידול באזורי הים התיכון, נוסף רוטב העגבניות לבסיס הפיצה. הייתה זו מלכת איטליה, מרגריטה מ-סבויה שהזמינה בביקורה בנאפולי פיצה מאופה הפיצות הפפולרי רפאל אספוזיטו (אספוזיטו הוא שם משפחה נפולטני מפורסם). אספוזיטו, ברגע של הברקה יצרתית, בחר חומרי גלם המרכיבים את הדגל האיטלקי: רוטב עגבניות לצבע האדום, בזיליקום\ריחן לצבע הירוק וגבינה לצבע בלבן, וכך באה לעולם פיצה מרגריטה על שמה של אחת המלכות הצבעוניות, משמעותיות ובעלות חמלה בהיסטוריה של איטליה. 

באותה רוח איטלקית המכבדת את ההיסטוריה והמסורת והמרכיבים המקומים, הוקמה ברמת ישי מסעדת גוסטינו, מסעדה אשר שמה את איטליה במרכזה. החל מ"מדי" המלצרים ואנשי הצוות, דרך חומרי הגלם המיובאים ועד למוזיקת הרקע שכולה באיטלקית. 

לב המסעדה הוא התנור הגדול שיובא מאיטליה, ובו נעשות הפיצות והבצקים. תפריט הפיצות מחולק בין רוסו (עם רוטב עגבניות) לביאנקה (פיצה לבנה). הרביולי נעשה במקום, כמו גם הקינוחים האיטלקיים, ובקיצור – קפיצה קטנה לאיטליה ללא הטיסה והכייסים המקומיים. 

הכייף הגדול באוכל האיטלקי היא חוסר הרשמיות שלו, העובדה שהוא מזמין, משמח, מנחם ומעודד שיחה ומפגש, וכך בחרנו אנוכי ואשתי לבלות ערב מחוץ לבית ( בעזרת הבייביסיטר) בגוסטינו.  

הארטישוק על הדגל
מיד בהושבה התרשמנו מהעיצוב החמים והאיטלקי, מהתנור אשר במרכז המעדה ויצירות האומנות הצבעוניות שעל הקירות, המעבר לתפריט היה גם הוא חוויה, הרבה מאוד מנות מסקרנות שרצינו לטעום ולחוות, בעזרת המלצרית בחרנו במנות אשר ייצגו את המקום ואת איטליה.

לראשונות לקחנו קארצ'יופו א לה רומנה, ארטישוק צלוי על מצע רוטב יוגורט עדין ומעט צ'ילי, ולצידו שקדים קלוים ופרמיג'אנו. הארטישוק הוא מרכיב מרכזי באזור עקב המגף איטלקי ולו גרסאות רבות. עדינותו וגסותו של הארטישוק בו-זמנית, יוצרים ירק מיוחד שמתאים מאוד לפתיחת ארוחה.

לצד הארטישוק הזמנו מנה של מחבת שרימפס. השרימפסים נחים בתוך שמן זית, עגבניות שרי, שום, לימון ופטרוזיליה, ולצידם פוקצ'ה חמה. מנה מעולה שהזכירה לי מנה מעולה ממסעדה בליסבון. 
עוד התענגנו על מנות הפתיחה שהיו מדויקות מאוד בחומרי הגלם. גודל המנה, ההגשה, הטעמים. וכבר החלו להגיע המנות העיקריות. מיקומו המרכזי של התנור והימצאותו של פיציולו (איש המקצוע של הטאבון) "חייבו" אותנו להזמין פיצה ופסטה ולחלוק מנות. 

בפיצה החלטנו ללכת על ביאנקה. כאמור, הביאנקה היא מקור הפיצה, שכן העגבניות הגיעו לאירופה כ-600 שנה לאחר החלו לעשות פיצות באזור נאפולי, ולכן בחרנו פיצה פורטובלו, עם שמנת כמהין כבסיס ועליה פטריות פורטובלו, שמפניון, מוצרלה, עגבניות שרי ובזיליקום. היעדרותו של רוטב העגבניות מאפשר למרכיבים האחרים לעלות אל מרכז הבמה. כן שמן הכמהין והפטריות מורגשים היטב ומביאים טעמים וחוויה שונה ומעולה. לצד הפיצה הלבנה בחרנו במנת פסטה עם פירות ים - פרוטי דה מארה - לינגוויני שרימפס וקלמרי מוקפץ בשום, צ'ילי, עגבניות שרי צלויות ופטרוזיליה, מנה שהיא חגיגה גדולה לחובבי פירות הים. הרוטב שנוצר עשיר ובעל טעמים חזקים אשר נשארים ויוצרים מנה חזקה אך מאוזנת.

קשה שלא לסיים ארוחה איטלקית ללא טירמיסו, אותו קינוח איטלקי פשוט, קרמי ונפוץ כל כך באיטליה. הטירמיסו של גוסטינו נעשה במסעדה והטריות והקרמיות שלו מורגשות בכל טעימה. קינוח מעולה.

חשבון בבקשה:
קארצ'יופו א לה רומנה – 38 ש"ח 
מחבת שום – 46 ש"ח 
פיצה פורטבלו- ביאנקה – 58 ש"ח 
פרוטי דה מארה – 68 ש"ח 
סודה ומים – 17 ש"ח 
סה"כ: 227 ש"ח לערב איטלקי מקסים אשר השאיר הרבה מאוד טעם של עוד ורצון לבוא שוב עם החבר'ה למפגש נעים ומשמח

גוסטינו, רחוב הצפצפה, רמת ישי. 053-9378097
 

* הכותב הוזמן להיות אורח המקום

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי