בלי ללחוץ

אני ואחותי היקרה החלטנו לפנק את עצמנו בארוחת בוקר כייפית אלא שאחותי היקרה בהריון ולא סתם בהריון, בתשיעי ולא סתם בתשיעי, היא עברה את התאריך שלה, דהיינו אנחנו צריכות ואני מצטטת: "מקום טוב עם מפלס אחד מתוקתק, מדויק, טעים, זריז עם שירותים נקיים ושלא ייעשה פאדיחות. ואגב, זה לא אני זה ההורמונים". איזה פחד. כל יום אנחנו מחכים לבואו של הפלא מעמקי ביטנה ועד אז מוחזקים כבני ערובה בידי ההורמונים שלה.

"שלוותה" כבר לפי השם המקום התאים. אחרי שחנינו וזה לא היה קשה (בעיות חנייה זה לא באזור הזה של העיר) נכנסו למקום שעומד אפילו בסטנדרטים של אישה בהריון - (מאוד) מתקדם. התיישבו על הים. מכל המקומות שהייתי בחיי זה הכי קרוב לים שאני מכירה. איזה תענוג, כחול כחול עם בריזה מטריפה. חסרון אחד קטן - אין שום סיכוי שאחותי תקבל צירים במקום הנעים והמקסים הזה. חיוך מטופש מרוח לי על הפנים אוחזת בידי מרגריטה פסיפלורה משובחת (אין כמו מרגריטה על הבוקר) עד ש... 

"אוכל" קראה אחותי באוזניי וניפצה לי את הבועה. אחריי רפרוף קצר החלטנו כל אחת על ארוחת בוקר שונה. ההריונית בחרה בוקר פנקייק - פנקייקים מוגשים על סלט פירות, סירופ מייפל וגלידה וניל (35 ₪) מנה יפה וטעימה שאפילו ההריונית לא הצליחה לסיים, ואני לקחתי ארוחת בוקר -2 ביצים לבחירה, סלט ירקות, ארבעה סוגי מטבלים, לחם הבית ושתייה לבחירה (43 ₪). הרבה פחות תמים ממה שזה נשמע; המטבלים היו נהדרים ושידרגו את ארוחת הבוקר מסטנדרטית למעניינת.

דוד אלקלעי, שאחראי על התפריט, החליט גם לפנק אותנו במזאטים מפתים במיוחד: סלק צלוי בתחמיץ עם שקדים, פלפלים קלויים עם גבינה בולגרית וקצח, רצועות גזר עם לימון, שמיר וכוסברה ולא את כל המאזטים טעמנו... הבנו את הרעיון - נשנוש כייפי שמתאים לכל שעות היום במחיר של 14 ₪ למאזט. אפשר לבוא להירגע מול הים, לצלול במחשבות, לצלול אל תוך ספר, עיתון על הדרך, ארוחת בוקר שווה או סתם כמונו, לחכות לצירים.

לסיום הבוקר השמשי והנעים הזה לקחנו טרין שוקולד עם אייס קפה קר. אני הולכת מפה לעבודה אחותי מתגלגלת הביתה. אולי הערב החתיך הקטן יפתיע ויבוא.

*הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי