אחרי שפתחתי את הבוקר עם 400 גרם של בקר במחבת עם ביצה, הזמנתי את אבא לסגור איתי את היום בקפה פולה שבראשון. מזלי שיחק לי ולמרות שלא קבענו חודש מראש כנהוג אצלו, הצלחתי לשכנע אותו לשבת על ארוחת ערב שלא מן המניין.

אבא אוסף אותי מהעבודה ומדרימים כשפנינו לראשון. "פולה" נמצאת בקניונצ'יק שברחוב בן גוריון, מה שמסביר ככל הנראה את שמה. שנינו מבסוטים שהרעה החולה הקרויה "חניית קניון בתשלום" פסחה על הקניון הקטן. נכנסים פנימה.

בית הקפה נראה קטן במבט ראשון. מסתבר שזו פינת הלא מעשנים. אלה מכם שמרעילים בעשן סמיך את עצמם ואת הסובבים, יוכלו להתרווח באזור העישון רחב הידיים. אנחנו התיישבנו בצד. אבא הזמין סטיק סלמון ואני מרק בטטה ללא שמנת, שיאזן ולו במעט את השומן הרווי שדחסתי בבוקר. המרק הגיע לשולחן וגם הדג של אבא, אלא שאז אני מבחין לתדהמתי בשיירת מנות נוספות השועטת לעברנו. כך קיבלנו סנדביץ' של עוף ואבוקדו בג'בטה, קיבלנו מנת שניצלים שלבדה הייתה יכולה להאכיל חמולה בדואית ברמדאן וקיבלנו מרק עדשים ובקר. עובדת היותו של אבא צמחוני מעולם לא הדאיגה אותי כל כך. איך לעזאזל אני אמור לטעום מכל זה?

מרק הבטטה היה מוקרם אך לא שמן מידי, בדיוק כמו שקיוויתי. אבא התענג על הסטייק, והתענג יותר לנוכח העובדה שאני בכלל לא מנסה לשכנע אותו לעזור לי. מרק העדשים והבקר היה גם הוא מוצלח וסמיך, ומהמרקים למוצקים: סנדביץ' העוף והאבוקדו היה עמוס בעוף ובירק, אך נדמה ששכבת האבוקדו שבו היתה מעט דקה מידי (אם ייעודה לא היה להרטיב ג'בטה בעובי 5 ס"מ אלא טורטיה דקיקה נראה שהיה בשכבה הזו די, אך לא זה המצב). השניצלים היו מעולים. פשוט מעולים. בדרך כלל אני לא נוהג להזמין במסעדות מאכלים, שהגרסה הביתית שלהם מנצחת לטעמי בכל מקרה, אבל השניצלים של פולה גרמו לי לשקול מחדש את תפיסת העולם הזו.

לקינוח קיבלנו סופלה ברולה. עוגת שוקולד חמה ונוזלית מבפנים שעליה יושב "ברוליון" קטנטן. מנה מושקעת ומיוחדת שבעצמה שווה גיחה לפולה, אם סתם בא לכם קפה ומשהו מתוק באמצע היום. היום שלנו נסגר עם הרבה שובע והמון שביעות רצון. יצאנו לדרך בחזרה תל אביבה, עד לפעם הבאה שנזדמן לראשון.

*הכותב היה אורח המקום.