פינוקי

מצב רוח מתפנק תקף אותי. לקחתי יוזמה וחברה טובה ויצאנו לארוחה מרוממת.

צמוד למוזיאון "הארץ" שוכנת אנינה, במקום מרכזי ואפוף תחושה נעימה של ניתוק מהבלאגן. חודשיים ימים המקום פתוח ונראה שהאינטלקט התל אביבי מעודכן - שתיים עשרה בצהריים והמקום מלא.

אנינה מחולקת לשלושה אזורי ישיבה: מרפסת דק עץ סגורה, מרפסת דק עץ יפיפיה ופתוחה שמשקיפה על גינות המוזיאון, והאזור השלישי האינטימי והמסוגנן, שנראה כמו אגף של המוזיאון מתקופת הרנסנס. יש שם שימוש מטריף בציוריו של רמברנדט למדפי כוסות, כסאות עץ מלא, ריפוד ירקרק תואם ועוד שלל הפתעות מתוחכמות ויצירתיות. "זה החו"ל שלנו", נשבעת ששמעתי את זה מהשולחן הסמוך - ולא הרמתי גבה - באמת קצת חו"ל כאן.

לגמתי לי מיץ תפוזים מתוק וצונן והעפתי מבט לתפריט. "שפצלה?". "מה זה שפצלה" קראנו למלצרית החביבה שתעזור לנו בבלשנות. "אתן בטח רוצות לדעת מה זה שפצלה..." נשמנו לרווחה. זה לא אנחנו, זה התפריט... ובכן, אחרי הסבר קצר הזמנו שפצלה – (מאכל אטריות אירופאי, מעין ניוקי) עם רוטב עגבניות אפויות, טימין וגבינת פיקורינו (38 ₪). ללקק את האצבעות. מנה עשירה בטעמים, שמוגשת על הצלחת באסתטיקה אירופאית.

בין 12:30 ל-16:00 אפשר להזמין עסקית, שכוללת מרק או אנטיפסטי, מנה עיקרית לבחירה (קחו את השפצלה!) וגם מיני וניל ברולה (65 ₪). אם תרצו להתפנק ממש תוכלו להזמין עם העסקית כוס יין אדום- פיוז'ן מרום גליל בשישה שקלים בלבד - משתלם, החו"ל משתלם.

אנחנו לקחנו בעסקית את האנטי פסטי, שהיה כמו שהוא צריך להיות - לא מתחכם וטעים ובנוסף הזמנו גם סלט "פופאי" – תרד, גבינת פטה רזה ועגבניות שרי אפויות והכל ברוטב ויניגרט ואגוזי מלך (38 ₪). סלט שונה ומצוין, לא עמוס ברכיבים ועדיין מצליח להפתיע בטעמו.

בעוד אנחנו ממשיכות להתפעל מהאוכל, מהנוף ומהאביב שהפתיע, חלף לו הזמן. הצורך למתוק התחיל לדגדג בלשוננו והלכנו על שתי מנות אחרונות נפלאות: עוגת גבינה עם שוקולד לבן ואצבעות שוקולד מרוכזות שהוגשו לנו עם קרם וניל מתקתק. סיום מושלם לברנאץ' אירופאי.

אנינה שיחקה אותה. אנחנו נשוב.

*הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי