נגישות
נגישות

עסקי הבשר של רובינשטיין

אחרי שעברו פסח שלם בלי 'על האש' אחד לנשמה, נפגשו מתן טלמור התל אביבי ואביו החיפאי באמצע הדרך - מסעדת 'רובינשטיין' הנתנייתית - לעסקית מלאת בנתחי בשר מושלמים במחירים סבירים ונוחים

מגזין REST מסעדה ביום המסעדות של rest
מתן טלמור

מתן טלמור

תאריך פרסום: 15/04/2010, 12:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

כמה רחוק מצאתם את עצמכם נוסעים בעבור האהבה שלכם? אולי הכרת בצבא איזו חיילת יפה ששבתה את ליבך ונסעת עד אליה לקיבוץ בגולן? אולי בחרת באקט ספונטני והפתעת אותו פעם בטיול שלו לאילת? ואולי רק לחצות את איילון נחשב להרבה בימינו... אבא שלי ואני, בכל אופן, הגענו לנתניה בעבור האהבה האמיתית שלנו: האהבה לבשר טוב. חג הפסח שלנו היה עמוס ארוחות ואירועים קולינריים, אך אף לא אחד מהם לצערי כלל 'על האש' רציני וטוב. כך שלנסוע עד נתניה מתל אביב (עבורי) ומחיפה (עבור אבא) היה כנראה יותר מפינוק צהריים - זה היה צורך אמיתי.

עליתי על הרכבת עם ברכיים רועדות מנוכח המעמד, בדרכי לחנוך את אחד ממוסדות הבשר הידועים בארץ - מסעדת 'רובינשטיין' הנתנייתית. רובינשטיין מתפקדת זה יותר מ-40 שנה כמפעל בשר מפורסם בנתניה, מקור גאווה לנתנייתים ולסביבה, בעיקר מהבקר הנמוך והבהיר יותר שמציע המפעל. לפני שלוש שנים התרחב המפעל למסעדה של ממש, שם החלו ליישם את כל חכמת הבשרים שנאצרה בדרך, לכדי ארוחות קרניבוריות מופלאות.

התיישבנו ב-13:00במסעדה הגדולה והמרווחת, כשלצידנו קהל מגוון של חיילים, משפחות קטנות וגדולות, כמה אנשי עסקים ואף עובדי היי-טק שבחרו לפרגן לעצמם ארוחה אמיתית לצהריים. כפי שכבר הבנתם, העניין ב'רובינשטיין' הוא הבשר, והתפריט בהחלט לא  משאיר הרבה מקום לספקות: תפריט צהריים אחד מתומצת, המעניק לסועד במחיר של 79 ₪ מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח או שתייה חמה. במקביל, מוגש גם תפריט צהריים רחב יותר הכולל את כל מנות המסעדה במחירים מוזלים ועסקיים.

אבא ואני בחרנו לשלב בין התפריטים על מנת להגדיל את טווח הטעמים והאופציות. במסגרת דיל 79 השקלים, בחרנו למנה הראשונה בבייבי ריבס - צלעות לבן מעושנות, מוקפצות ברוטב שזיפים ולמון גראס (תוספת 10 ₪ למחיר) ומהתפריט הרגיל - פלטת פתיחה (29 ₪), שכללה לחם שאור חם וטוב (בעיקר יום אחר הפסח), נקניק דמשנייה ארוך ומעולה, ירקות חיים, וארבע קעריות ממרחים הכוללים טפנד זיתים שחורים, טפנד עגבניות מיובשות, פטה כבד בקר וחמאת שום.

הצלעות היו גדולות ובשרניות באופן מפתיע, במיוחד בהתחשב במילת התואר 'בייבי' שהוצמדה למנה, והרוטב המתקתק השתלב בצורה מופלאה עם טעמיו המעושנים של החזיר. אי אפשר היה להילחם ברוטב שצבע את פנינו, זקנינו, וידינו (ואת מכנסיי, לא יוצלח שכמותי...) בצבע אדום-טעים. הכי כיף לאכול צלעות בידיים. הפלטה הייתה חביבה מאוד, וכמובן שהאלמנט הבולט ביותר בה היה הנקניק המעושן ופטה הכבד שהיה רך כל כך שהתפתיתי לא לשתות אותו ישירות מהקערית. למרות שחלקנו יחד צלוחית קטנה, זה היה אחד מפטה הכבד הטובים שיצא לי לטעום בחיי.

אני בחרתי בקברנה 2008 של יקב הרי הגליל (תוספת 15 ₪ לעסקית) שינגן כינור שני לסטייק שלי, ואבי המסכן שלא התאושש מחופשת החג, וויתר על אלכוהול ובחר במיץ תפוזים סחוט בשביל הוויטמין C. זה המקום לציין את קיר היינות המרשים מאוד שניצב בגאון מעל הבר המרשים לא פחות (חמישה ברזי בירה!) , ומכיל אמנם מבחר מצומצם של יינות, אך סקירה קצרה העלתה שמדובר ביינות ישראלים מצוינים (רקנאטי, רמת הגולן, הרי גליל ועוד).

היין הגיע סמוך מאוד ל-300 גרם האנטרקוט שלי (תוספת 25 ₪ לעסקית הבסיסית), ובמקביל הונח לו נתח סינטה עגל במשקל 300 גרם ( 89 ₪ בתפריט העסקית המורחב) מול  אבי, שבחר בהום פרייז לצד המנה העיקרית בעוד אני בתפוחי אדמה אפויים בתנור. שנינו ביקשנו את הבשר בדרגת עשייה מדיום רייר וכך בדיוק קיבלנו אותו - בין אדום לוורוד, שומני בצדדים, עסיסי במרכז, עבה ומשויש. פיצוי הולם לחסך הבשרי שפעם בעורקינו.

הסטייקים הוגשו בליווי רוטב פלפלת ורוטב נוסף על בסיס חרדל דיז'ון, אבל להוסיף טעם לבקר ארגנטינאי כל כך איכותי, יהיה כמו להוסיף אקורדיון ל-'Let it be': פשוט מיותר. דווקא שיני השום החמות שנחו מעל הסינטה היו תוספת נחמדה מאוד, והוסיפו עניין לכמה ביסים מושלמים גם כך. אני יכול להמשיך להלל ולקלס את הבשר המעולה של רובינשטיין עד מחר, אבל נקודה שתפסה את עיניי הייתה דווקא התפריט, או יותר נכון בחירת המנות של המטבח: הרבה מסעדות בשרים בארץ נוטות 'לתבל' את תפריטיהן במנות אהובות וטובות, אך שהקשר שלהן אחת לשנייה ולאופי המסעדה מקרי בהחלט. ב'רובינשטיין' ישב מישהו וחשב טוב-טוב על כל מנה ועל משמעותה בתפריט, והדבר ניכר מאוד. מסעדת בשרים ברמתה למשל לא אמורה להתחיל להתעסק עם הרבה סוגי דגה או מנות אקזוטיות אחרות, אלא להתמקד בייעודה המקורי: בשר איכותי.

שבעים עד מאוד ומרוצים להחריד, לקחנו את כוסות התה שלנו החוצה ליהנות משמש הצהריים (אבא) ומסיגריה (בן). בדרך אספנו איתנו כוס גבוהה גדושה בטירמיסו סמיך ומתוק, בטעמי קפה עזים אך לא גדוש בברנדי, ועם גרסה מעניינת בה הביסקוטי דווקא חבוי לו במרכז הכוס בין שכבות הקציפה. בחירה טובה לשני אנשים שסוכר נטו הוא לא ממש כוס התה שלהם.


יצאנו אט את המקום, אחד למרכז והשני לצפון, שותפים בדם ובבשר ועם סוד משותף: הדרך מתל אביב לחיפה ולהיפך הפכה פתאום קרובה מאוד, עכשיו כשאנחנו יודעים שבאמצע מחכה לנו 'רובינשטיין'.

 

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול ברובינשטיין? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

יחי ההרגלים הטובים
הפתעה איטלקית בת"א
מתנת יום הולדת
קיץ במקסיקו
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי