חודש הסליחות

רצה הגורל וחודש הרמדאן, החודש החשוב ביותר בלוח השנה המוסלמי, המוקדש להתבוננות פנימית עמוקה, התקרבות אל האל וניקיון גופני ורוחני (תוך כדי צום מאכילה ושתייה במשך שעות היום), נפל השנה על החודש הלוהט ביותר בלוח השנה הישראלי. אני לא יודעת אם זה קשור למצב גרמי השמים, הדומה השנה לזה של בריאת העולם, מה שבטוח זה שכל מי שמסוגל לגייס בחום הזה חצי מבט פנימי על עצמו במקום לפרק עצבים על הנקרים בדרכו, נחשב לסוג של מלאך מבחינתי. על אחת כמה וכמה אם הוא בצום. כדי לשמור על מינימום של רוגע פנימי הכרחי, אני והבחור שלי סוגרים את הימים של החודש האחרון בטבילה לאור שקיעה במימיו הירקרקים של חוף גאולה. נוטפים אורות ומלח אנו משקיפים אל עבר אורותיה המרובדים של יפו, אך אף פעם לא מגיעים עד אליה.

יש כאלו ששואפים את ניחוחותיה המעורבים של יפו בכל יום מחדש, משמרים את הגעגוע בריחות ובשימוש בחומרי גלם מקומיים, בטיפוס על מדרגות אבן עתיקות, בדו קיום, בזמן שהעיר משנה פניה ונדל"ן עובר מיד ליד. אחרי שהזדמן לניר צוק להתארח אצל משפחתו של אחד מטבחיו בארוחת 'אפטאר' (הארוחה המסיימת את הצום היומי במהלך חודש הרמדאן) הוא החליט להגיש ב'ביסטרו נועה' שבמתחם השף ביפו, ארוחת אפטאר משלו, המוגשת בכל ערב החל משקיעת החמה, תמורת 120 ₪ לסועד (עד ה-16 בספטמבר). אנחנו לא צריכים סיבה טובה מזו כדי להחזיר לחוף גאולה כמה מבטים מהעבר השני, לטעום ארוחה תאומה לאות הזדהות, ועל הדרך אולי גם לזכות בטיפת גאולה.

נעים לשבת בחלל הלא טריוויאלי והמרווח של 'ביסטרו נועה'. קירות אבן חשופים, תקרות גבוהות, עציצים משתלשלים, בריכת מים קטנה, פנסי רחוב, כסאות מעוצבים, רישומים אבסטרקטיים של נופיה של יפו, נראה שיד אחת אספה מכל וכל, איחדה שכבות ותרבויות במין שילוב חד וחשוף, הנרקם לו יחדיו.

בישראל נוהגים המוסלמים לפתוח את ה'אפטאר' עם תמרים ומשקאות מתוקים. אנו פותחים אותה בגרסה של ניר צוק, עם מרק לבן חמצמץ-מתקתק המבושל עם ציר עוף, יוגורט ועשבי תיבול ריחניים. תוך כדי לגימתו, אנו נזכרים בשוברי צום יהודיים, כמו כוסית של ערק, או כוס תה עם פרוסת עוגה. לצד המרק מוגש לנו קוקטייל ערק שמצית חיוכים, המכיל גם אשכוליות ומעט אננס ומזכיר לנו שמדובר בארוחת מחווה בלבד, הכוללת  אינטרפרטציות ישראליות.

המנות הראשונות שמגיש צוק למרכז השולחן בארוחת האפטאר כוללות - עלי גפן ממולאים, קוסא (קישוא) ממולא, חומוס שנעשה במקום, עגבניות בטחינה הנעשית במקום, סלט ערבי קצוץ וחצילים אל חמוד ומלוות בפרוסות לחם טריות. מתוך המנות השונות בלטו עלי הגפן הממולאים באורז, בקר ואגוזים ברוטב יוגורט ובוטנים מתפצפצים, החומוס הגרוס גס, והסלט הערבי המתובל והמרענן.

כאשר אנו מגיעים למנה העיקרית מוטלת עלינו זכות הבחירה הבסיסית בין דג לעוף. אני מקבלת מנה של סיידיה דגים בשלושה צבעים: דג מוסר לבן ומצוין המוגש על מצע אורז עם רוטב כתום וחריף המעוטר ברוזמרין ירוק, והבחור מקבל מנה גדושה של עוף ממולא בבשר טלה ואורז. העוף רך ונמס בפה ומוגש אף הוא על מצע אורז.

כשהירח כבר עמוק בשמים, החום הכבד נשבר וקנקן הערק מתרוקן, אנו מקנחים את סעודת ה'אפטאר' עם קטייף - סהרונים מתוקים של כיסוני בצק נוטפי דבש וחמאה מתוקה. מפה הדרך אל גשר המשאלות נראית קצרה מתמיד.

מתחם השף ניר צוק. יפת 30,  יפו  03-5184668

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי