איטלקיה ירושלמית

היפה שאיתי ואני מרבים בעת האחרונה בנסיעות ליליות לירושלים. תמיד כיף לדעת שבפחות משעה קלילה של נסיעת ערב, מחכה לנו מציאות אחרת, אוויר אחר, ריחות אחרים. חוויית היציאה הראשונה מהטרמינל בארץ זרה, ממש כאן מעבר לפינה. אז גם הפעם ארזנו את התשישות האופיינית לסוף יום עבודה ועלינו לרכב, בציפייה להתרווח בשעה שמונה בכיסאות לוצ׳נה – המסעדה הירושלמית האיטלקיה והכשרה שבשדרות ממילא.

ארוכה הדרך
בשעה 20:43 בדיוק דפקתי את הראש בהגה בפעם הראשונה, נושא תפילה לאלוהי הגרגרנות והמסעדות הרחוקות מגוש דן (אל מרכזי מאד במיתולוגיה הפרטית שלי), שיגאל אותי מהסבל הנוראי הזה. מד הקמ״ש הצביע על -10, בדקה ה- 60 ברציפות. מחלף בית זית. בדיעבד גילינו שרכב פרטי עצר בצד הדרך עם שריטה מיקרוסקופית בפגוש ו- 7000 רכבים נוספים עצרו לצפות במחזה הספקטקולארי, עוצר הנשימה הזה.

קיללתי בשתי שפות ובשנאה יוקדת את כל מי שהסתקרן אי פעם באיזשהו עניין, קיללתי את הסקרנות עצמה ואת מי שהמציא אותה, העפנו מבט חטוף של 8-9 דקות ברכב השרוט והמשכנו בנסיעה. בשעה טובה, מעט אחרי 21:00 נכנסנו למסעדה המעוצבת ברוב פאר, מבטיחה ומפתה כאחת ששווה להרחיק עבורה מהמרכז לטובת חוויה איטלקית מרגשת.

משכנו החדש של הקיסר
פתחנו בסלט קיסר (59 ₪) שהגיע עם קרוטונים ופרמז׳ן מעל ללבבות החסה הפריכה והצוננת ועם ביצה רכה בצד. סלט קיסר זו מנה שהיפה שלי ואני מזמינים אוטומטית בכל עת שבה אנחנו נתקלים בה בתפריט. אכלנו עשרות סלטי קיסר בשנים האחרונות, אולי אפילו אלפים ואנו בקיאים בניואנסים של רוטב האנשובי ויודעים לעמוד על טיבו רק לפי מידת האור שהוא מחזיר מן הצלחת. אנחנו יודעים לאפיין את מידת פריכותו של קרוטון בודד לפי הצליל שהוא מפיק עת נוגעת בו רצועת פרמז׳ן מגורד. הקיסר עצמו לא אכל את כמויות הסלט שאכלנו אנחנו במצטבר באינספור מסעדות וכל זאת כדי לומר כי עם הביס הראשון החלפנו מבט רב משמעות שאינו משתמע לשתי פנים – מדובר בסלט הקיסר הטוב ביותר שטעמנו מעודנו. פה אחד ובפער ניכר. היה שלום הקיסר המעולה של הדיקסי. יחי הקיסר החדש.

עוד לפתיחה ביקשנו לטעום מברוסקטת פטריות יער, איולי צ׳ילי וגבינת סנט מור (29 ₪), כששילוב האיולי צ׳ילי עם גבינת סנט מור שאולי נראה על הנייר מרתיע מעט, יצר מנה טעימה המתומחרת נמוך מאד ביחס לתמורה הטעימה וההוגנת.

עיקר דבר
לעיקריות התפנקנו ברביולי ריקוטה ותרד בשמנת, אגוזי מלך, עגבניות מיובשות ושום (69 ₪) ובמנת פילה סלמון על עדשים וירקות שורש בויניגרט ירוק עדין (98 ₪) ושתיהן היוו המשך ישיר של הפתיחים המצוינים.

מנת הרביולי הייתה מהגדולות שנתקלנו, כשכל כיסון מלא בטעם ונגיסות ההפתעה מהעגבניות, השום והאגוזים ברוטב השמנת הוסיפו טאץ׳ קליל למנה שבמהותה היא כבדה וממלאת מאד. הסלמון גם הוא היה עשוי במדויק, צרוב היטב מבחוץ וורדרד ועסיסי במרכזו – מושלם. לצד המנות התפנקנו בשתי כוסות של מבעבע אדום צונן (29 ₪ האחת).

נשיקה מתוקה
לסיום מושלם של השחיתות הקלורית קינחנו בעוגת נפוליאון (39 ₪) שהייתה למעשה פס של קרמשניט איכותי עם תוספת קרם שמנת מעל. כל הקינוחים בלוצ׳נה מוכנים במקום בידי השף קונדיטור שעושה, לפחות לפי הקרמשניט, עבודה מצוינת.

הנסיעה בחזרה הביתה, על בטן מלאה ועם טעם מצוין של נפוליאון בפה, עברה הרבה יותר בקלות. עוד ערב ירושלמי טעים במיוחד בא אל קיצו.

חשבון בבקשה
סלט קיסר - 59 ₪
ברוסקטה פטריות יער - 29 ₪
רביולי - 69 ₪
סלמון - 98 ₪
2 כוסות יין - 58 ₪
נפולאון - 39 ₪
סה״כ - 352 ₪

רוצים להזמין אוכל בירושלים? אתם במרחק הקלקה!
לרשימת המסעדות לחצו > משלוחים ירושלים.
 

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי