נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
בכל פעם שאני שומע אנשים מדברים על סושי אני לא מבין על מה המהומה. אחרי הכל, זה בסך הכל דג חי ואצה ירוקה, מה כבר יכול להיות טעים בקומבינציה החשודה הזו? וניסיתי, תאמינו לי, ניסיתי. השבוע, לדוגמא, הייתי במסיבה בקפה צרפת, שבה הגישו סושי ואפילו אכלתי חצי מנה. האמת, הם עשו את זה כמו שצריך: העמידו מלצר סיני (שהתברר להיות תאילנדי) ומול העיניים של האנשים הכינו את הסושי, מרחו אותו במחית הירוקה הזאת שמזכירה במאוד אבוקדו ורק חריפה יותר ב - 754 דרגות, כרכו את הכבודה בתוך אצה ירוקה והטבילו בסויה. לירון שבא איתי התמוגג מהסושי, ואכל כמה וכמה מנות, עד שלהערכתי היה אחראי באופן אישי להיעלמותם של כמה מיני דגים באוקיינוס, בעוד אני פשוט לא הצלחתי להסתדר עם הטעם.

אני לא מבין מה אנשים מוצאים בדבר הזה. בכנות, ניסיתי בין היתר גם את מסעדת סושי יושי, ויותר מפעם אחת, ואף שזה היה טעים למדי זה עדיין תמיד מגיע בטעם חזק מאוד של דג חי ומה לעשות, זה לא עושה לי את זה. ואם כבר בדגים עסקינן אז חשוב לציין, למען ההגינות העיתונאית, שאני לא חובב דגים מושבע וכבר יותר מפעם אחת אמרתי לחברי שאם אלוהים היה רוצה שנאכל דגים היה בורא אותנו עם זימים על מנת שנוכל לתפוס אותם בשיניים, בעודנו צוללים במים.

אמנם, מפעם לפעם אפילו אני נחתתי על דג שהיה מדהים, ואז כמובן לא טמנתי את מזלגי בצלחת ואכלתי את הדג בכל פה, אף שתמיד הקפדתי להתייחס אליו במלוא הזהירות בגלל ההרגל המעצבן הזה של הדגים להגיע מצויידים בשלל עצמות דקות ודוקרות.

אבל סושי זה דבר אחר לגמרי, כך שלא משנה עם כמה אלכוהול אני מנסה להחליק אותו בגרון, הוא תמיד מעורר בי געגועים לבשר אמיתי. וכך היה גם הפעם במסיבה. בצד אחד עמדו חברי והסתערו על פרוסת הדג הנא העטופה בתחליף הימי לחסה, ובצד השני עמדתי אני וניגשתי בזהירות רבה לסושי, כמו חתול שניגש לרהיט חדש שהוכנס לו בפעם הראשונה לבית. ניסיתי לשים קצת רוטב סויה, וזה לא עזר, ניסיתי עוד רוטב, וזה עדיין היה בטעם של דג חי. אפילו שמתי את ממרח האבוקדו המזוייף והחריף הזה וזה בסך הכל שרף לי בגרון. ביאושי ניסיתי אפילו לשלב את הוואסאבי, זה שפעם לאחר שהטבעתי בו את הסושי בהגזמה מרובה, גרמתי לרומן להחליף צבעים בגלל שהוא "קצת" חריף, עם הסויה ביחד אבל שום דבר לא עבד. נראה שאני והמעדן הצפונבוני הזה פשוט לא נועדנו להיות יחדיו.

לכן לא נותרה לי כל ברירה, ובצער רב אני מכריז לעולם: סושי זה אאוט, וזה סופי! בלי כל גלגלי הצלה וללא חבר טלפו
ני. אני חוזר לדבר האמיתי, לבשר החי האלוהי, הקרפצ'יו, שעליו אני מוכן ומזומן להיכנס באופן מיידי לדו קרב עם כל אדם שיעז להכפישו בציבור.
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER

כתבות נוספות של עופר שושני

איך להוריד את ריח השום מהידיים?
אבטיח ואננס על החוף
לזניה
בארץ סין גר צ'אן – סו – לין
דגים בניחוח של שקיעה
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר