נגישות
נגישות

צהריים במשייה: זאת כנראה העסקית הכי שווה בתל אביב

טעמים שטומנים בחובם זיכרון, כלי הגשה מוקפדים בעבודת יד ומנות שהן לא פחות מיצירת מופת – עסקית הצהריים של השף יוסי שטרית במשייה מחזירה את האמונה בפיין דיינינג מקומי מבלי לקרוע את הכיס

מגזין REST עסקיות חדשות מהצלחת
מאיה קציר

מאיה קציר

תאריך פרסום: 08/07/2018, 12:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דבר אחד צריך לדעת על משייה, את הכתובת שלה: מנדלי מו"ס 5. מכאן ואילך כל מילה מיותרת, ובכל מקרה אין מספיק מילים בעברית כדי לתאר עד כמה טעים במסעדה של השף יוסי שטרית ושותפיו (שבבעלותם, וגם זה אומר כבר משהו, גם הקיטשן מרקט והאונזה). ומכיוון שטובי בנינו ובנותינו ניסו לתאר את העונג הכרוך בסעודה אצל השף הצנוע ונכשלו במשימתם ההרואית, גם אני אכשל, מן הסתם, אבל לי פחות אכפת, כי אני כבר אכלתי במשייה את העסקית צהריים ואני, לכן, מאושרת, ובמידה מסוימת גם קצת מעושרת. וכל כך למה? כי למרות שמשייה היא הכי פיין (זה באנגלית, נגמרו המילים בעברית) ברמת השירות, העיצוב, הקוקטיילים, ובעיקר, הו אבינו שבשמיים, בעיקר באוכל, היא גם הכי פייר במחירים. יותר קול מזה? נייט.

משייה - לכל הפרטים
העסקיות הכי שוות בתל אביב
עסקיות הערב הטובות ביותר
ארוחות בוקר שוות בבתי מלון בתל אביב

משייה היא כמו אלבום תמונות משפחתי שהועלה על הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם. המנות השונות- הן מנות הפתיחה, שאת כולן אפשר לטעום כחלק מעסקית הצהריים, הן העיקריות (עליהן בלבד משלמים בעסקית), והן המנות האחרונות, עוד נדבר בהן בהמשך- יוצרות את אותו אפקט נוסטלגי ובה בעת מתוחכם, מעודכן שמאפיין את שיטרית בכלל ואת משייה בפרט. בכל אחת מהמנות טמון זיכרון שמתפרץ לתוך הנשמה עם הביס, ונופל לתוכה עטוף בעוד המון טעמים אחרים שהופכים את הזיכרון למעומעם, ללא מוגדר, לחידתי. ויושבים הסועדים במשייה, ואיתם גם אני וחברתי שלמולי, ונוגסים ומהרהרים ושואלים את לבם מאיפה הם מכירים את הטעם הזה ומאיפה הטעם ההוא מכיר אותם. שוב נכשלתי בתיאור. מנדלי מו"ס 5. זה הכל.

מנת חמד של משייה (צילום: באדיבות המקום)כל מנה והזכרון שלה. מנת חמד של משייה (צילום: באדיבות המקום)

מה הדיל?

אבל מעבר לפואטיקה, יש גם פרוזה, כלומר, יש גם תכלס. עסקית הצהריים של משייה היא אחת העסקיות המשתלמות בעיר. הסועדת משלמת רק על המנה העיקרית ומקבלת מגש מטריף של מנות ראשונות, שבהמשך אתאר אחדות מהן, וכמובן את המנה העיקרית. יצאת שבעה ומאושרת. אבל אם את סקרנית, ואת סקרנית, כי כדאי לך, את לוקחת למשל גם קינוח דלעת שהוכן כפי הנראה בגן עדן, כי לא יכול להיות שדבר כזה נעשה על פני האדמה, ועליו את משלמת 34 שקלים. כלום במונחים של מסעדת שף. ועוד יותר כלום ביחס למה שאת מקבלת, או כמו שמקובל לקרוא לזה: מנדלי מו"ס 5. השתגעת ואת לא נורמלית? לקחת גם קוקטייל רימונערק (ערק, רימונים, נענע ורוזטה) שכמותו שותים, כל ילד יודע, אלי האולימפוס, ועליו שילמת גם 34 שקלים. יצאת בזול, אחות, ושיכורה מקוקטייל ומאושר.

נדמה לי שבאופן מרומז ועדין מאד, כבר עבר בין השורות המסר, שלא חייבים אלכוהול כדי להיות מבסוטים אש מהעסקית במשייה. ההקפדה מתחילה בכלים. אלה דברים שלא שמים לב אליהם בהכרח, אבל הם הם, אלה שתורמים לחוויה האחרת שהמסעדה מספקת. בכלי האוכל וההגשה מעשה ידי אמנית בוגרת בצלאל, מוגשות לשולחן מגוון המנות הראשונות (בעלות 70 שקלים למי שלא לוקח מנה עיקרית), וביניהן למשל (בלי להזכיר את הטחינה המעודנת ועוד שני רטבים) סלט עלי רוקט עם לבנה אננס, תמרים ופיסטוקים, סיגרים ממולאים שקדי עגל ופרגית, ג'עלה עשויה עשבים קצוצים, מיקס גרעינים, לימון, דובדבנים, סלט מנגולד על קרם יוגורט מבאפלו, וגולת הכותרת פרנה עם 18 תבלינים מוגשת מלופפת על ענף, שקשה לתאר עד כמה היא יפה, אבל אפשר כמובן להגיד שמנדלי מו"ס 5.

ואלה רק המנות הראשונות, שתקבלו חינם אין כסף אם תקחו, ותקחו כמובן, את המנות העיקריות. לקחנו מנה אחת בשרית ואחת של פירות ים וכך למדנו שכנראה לא משנה מה בנאדם יבחר מהתפריט, זה יהיה מדהים. כשביקשתי מהמלצרית לתאר את מנת הבשר, הפיקניה, היא הסבירה שמדובר בנתח בקר ברזילאי, ירך אחורית, פרוס דק, בציר עשבים מקומיים, בצלים כבושים וחסה צלויה (108 שקלים). אה, אמרתי, זה כמו רוסטביף כזה? המלצרית התאפקה לא לצחוק ואמרה בנימוס: קחי את זה. זו מנה מצוינת. על הביס הראשון הבנתי את גודל הטעות ופניי החווירו מבושה והאדימו מעונג בעת ובעונה אחת. הבשר עדין ורך וכל כך מלא טעמים שהוא כמעט מתקתק, אבל לא באופן מודגש, אלא שוב, כאילו נוצר בו באופן כמעט לא מכוון (וברור שזה מכוון, כאן הגאונות) מעין גוון לא מפורש, לא חד משמעי, אבל עמוק וממכר. צריך לקחת את המזלג ולנעוץ בבשר, לעטוף את הפיסה ברוטב, לחתוך מעט מהחסה לשקוע בבצל וזהו. את יצירת המופת הזאת תכניסו לפה. ובדיוק כשהמזלג הנ"ל היה בדרך לפה, הגיעה המלצרית הנפלאה ושאלה במבט אמהי - אז איך הפיקניה? השפלתי את המבט. זה לא כמו רוסטביף.

פיקניה של משייה (צילום: באדיבות המקום)בשר עדין, רך ומלא טעמים. פיקניה של משייה (צילום: באדיבות המקום)

קינוחים אינם כלולים בעסקית, אבל כיוון שקודם לא גמרנו את הלחם, הרגשנו מחוייבות לקחת שניים ודחפנו כפיות זו בקינוחה של זו. גם הנסיך ויליאם עשה את זה, ידוע. אתאר את קינוח הדלעת, לא כי קינוח השוקולד לא מטמטם את המוח, אלא כי הדלעת לא יעלה על הדעת. המלצרית הציגה אותו כקינוח הטעים ביותר בארץ ובעולם ולדעתי היא טיפה הצטנעה. מדובר במעדן עשוי שכבות שלמטה למטה יושב פיננסייר פיסטוק, מעליו קרם מלבי בטעם של מלאך, צימוקים, הל וקינמון, פיסטוקים שעובדים אצל אלוהים, סלייסים של דלעת, שהם כידוע כלי נגינה בשערי השמיים, ג'ל לימון וגלידה זרעי כוסברה מקורמלים יושבת על בצק פריך. אני מוכנה להחזיר את הכסף למי שיאכל את הקינוח הזה ולא יהיה מרוצה. סגרנו?
העסקית צהריים של משייה היא בפירוש אחת העסקיות הכדאיות בעיר, ואולי בארץ ואולי בעולם. לכו אתמול.

קינוח של משייה (צילום: באדיבות המקום)לא כלול בעסקית, אבל אל תפספסו אותו. קינוח של משייה (צילום: באדיבות המקום)

חשבון בבקשה:
פיקניה 108 שקלים
"חמד" שרימפס וקלמארי 136 שקלים
קוקטייל Rimonarak 34 שקלים
קינוח שוקולד 34 שקלים
קינוח דלעת 34 שקלים
סה"כ: 346 שקלים

משייה , מנדלי מו"ס 5, תל אביב. 053-9379051

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה
משיה בתל אביב
הזמנת שולחן
053-9379051

ארוחת בוקר במסעדת זאדה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה בדלידה (באדיבות המקום)
ג'קו מאכלי ים (צילום: אנטולי מיכאלו)
ארוחת טאפאס של ויקי כריסטינה (צילום: שרית גופן)
מנה במסעדת טאיפיי (צילום: באדיבות במקום)
סלט פאפאייה של צ'יינה קלאס (צילום: באדיבות המקום)

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי