ליפן דרך שוודיה ובחזרה

בצהריי יום שישי הגשום ביותר שפקד את מדינתנו מאז שנת 48 התפניתי סוף סוף לבצע רכישות בחנות הכי ישראלית או ליתר דיוק הכי שוודית שיש אי שם בצפון הארץ.

לאחר שהעמסנו את מכוניתנו לעייפה וכשאנחנו רטובים עד לשד עצמותינו חיפשנו מקום מפלט מהגשם הגדול. מקום שיוכל להכיל אותנו ואת ליטרים המים שניגרו מגופינו. נסיעתנו צפונה זימנה לנו מפגש ראשוני עם מושב בית יצחק הפסטוראלי שהוא אגב המושב הגדול ביותר בארץ ובהמלצת תושבי המקום רצנו בין הטיפות לעבר מסעדת אנאמארו.

המסעדה נמצאת ממש בכניסה למושב ומהווה מפלט מהעיר הסואנת ומזמינה אותך לתוך שקט כפרי. אנאמארו למרבה האירוניה של אותו יום גשום מעוצבת עיצוב קיצי – כסאות וסככה מקש, רצפת עץ כהה והשרתה אווירה אילתית במקצת. ניתנה לנו האופציה לשבת על הבר או סביב שולחנות בתוך המסעדה, או במרפסת הפתוחה.

מסעדת אנאמארו קיימת כבר שנתיים בקונספט של אספרסו בר ורבים מתושבי המקום מבלים בה באופן קבוע ומוצאים שם את ביתם השני. עם השנים הוסיפו הבעלים את נישת הבשרים והסושי; בכל ימות השבוע מציעה המסעדה תפריט מגוון של כריכים, סלטים, פסטות, קישים ומרקים, בימי חמישי הופכת המסעדה את תפריטה ומגישה בשרים בלבד, ובימי ראשון ורביעי מתקיימים במקום ערבי סושי סוערים. ואם כבר בסושי עסקינן, אז שמה של המסעדה פירושו ביפנית פרח עגול. 

בהמלצת הבעלים, שמבלה שעות רבות במקום, הזמנו שתי מנות: קיש בטטה, שמעליו רוטב שמנת אלפרדו (35 ₪ ), שהיה אפוי בצורה מדויקת והבטטות היו מתובלות בהתאם. רוטב השמנת הוסיף למרקם קרמיות חורפית ועסיסית. סטייק הפרגיות ברוטב צ'ילי חריף, המוגש בד"כ בליווי מנת צ'יפס עסיסית, הוגש הפעם בליווי תפוח אדמה אפוי בתנור כשמעליו רוטב פסטו. (59 ₪ ). כל המנות באנאמארו מוגשות עם סלט הבית ורוטב יוגורט ועירית קצוצה, מעשה ידיו של השף אסף ויינשטיין.

לקינוח חלקנו פאי תפוחים חם מתוצרת מקומית וכדור גלידת וניל. (26 ₪ )

לאחר שהתחממנו והגשם שכך מעט יצאנו לדרכנו חזרה הביתה עם אנרגיה מחודשת, מוכנים לקראת פענוח הוראות ההרכבה של פריטי ריהוט שוודים שונים. בתום המסע (מסע ההרכבה) הבנתי שאנאמארו מהווה סיבה נוספת להגיע לאזור מלבד האינסטינקט ה"עדרי" לנסוע ל"איקאה".

*הכותבת היתה אורחת המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי