זהו זה ולא אחרת

לאחרונה מבקשים ממני הרבה להפסיק לדבר כל הזמן על אלדד וזהו. "כמה אפשר"? הם אומרים לי, "הבנו שטעים שם נורא והמחירים ממש, אבל ממש סבבה, אבל יש גם נושאים אחרים לשיחה". מה אני אגיד לכם – זה חזק ממני. מאז שהייתי ב"אלדד וזהו" החיים אינם מה שהיו.

"אלדד" היא מסעדה ותיקה מאוד בירושלים, ותמיד היתה בין הטובות מאוד. לפני חודשיים חל מהפך: אלדד וזהו הפכה למסעדה כשרה. לקחתי על עצמי את המשימה הלא קלה, לבדוק אם משהו באיכות האוכל השתנה. אומר מראש: האוכל טעים מתמיד, השירות אדיב פלוס פלוס והמחירים לא עלו אפילו בחצי שקל ובהשוואה למסעדות אחרות מסוגה הם אפילו נמוכים.

לפני שניגש לאוכל, הערה לסטודנטים. אפשר להפסיק לשבות, אין לכם יותר דרישות. ב"אלדד" יש עסקיות גורמה סוף הדרך שמוגשות לכם ורק לכם, מ-12 בצהריים ועד 12 בלילה והשוס: המחירים נעים סביב ה-50 ₪.

המסעדה ממוקמת בסמטה מקסימה במרכז העיר והיא רומנטית בטירוף, כך שאם אתם בעניין של הצעות נישואין או סתם הצעות חברות, זה המקום. כשמתיישבים, רצוי שתזמינו כוס יין, אנחנו שתינו קברנה סוביניון של גליל בהמלצת המלצרית החמודה שלנו (שגם היתה מסופרת לא רע בכלל).

למנה ראשונה, אחרי התלבטויות, הילה הזמינה חציל שרוף עם קוביות עגבניה, כוסברה וטחינה ירוקה (39 ₪). מנה פשוטה וידועה, אבל דווקא פה מתגלה הגדולה של השף – שרוף בדיוק במידה, רך, טעים ולא טובע בטחינה. אני הזמנתי פטריות שמפיניון ממולאות בכבד אווז ברוטב יין אדום וגרגרי פלפל ירוק כבוש (58 ₪) כי תמיד היה לי טעם טוב. המנה הייתה מצוינת והכבד הנימוח השתלב מעולה בטעם הפטריות. התפנקנו גם בקציצות דגים ברוטב עגבניות שהיו פריכות מבחוץ ולא דחוסות בעליל. היה טעים, אז לא היתה ברירה אלא להמשיך למנה השנייה.

הילה הזמינה צלעות כבש בטימין ושמן זית עם פירה (88 ₪) ואני הזמנתי תבשיל אורפלי (64 ₪) – קציצות עגל עם ירקות אדמה, שום ונענע לצד אורז. הצלעות היו רכות וטעימות מאד מאד, מומלץ לגמרי. הקציצות שבתבשיל שלי היו 'חבל על הזמן' (בהעדר מינוח הולם אחר). טעם של בשר טרי וטוב והרוטב חיבר את כל המרכיבים בצורה מושלמת.

לא שנשאר לנו מקום לקינוח, כי בניגוד למסעדות מסוגה, ב"אלדד" דוגלים במנות מכובדות, אבל ברור שהזמנו גם אותו. בחרנו בגלידת וניל עם סילאן, סיבי חלבה וטחינה גולמית (25 ₪). זו מנה רווחת עכשיו בהמון מסעדות, וגם ב"אלדד" נהנינו ממנה, אבל סופלה השוקולד (28 ₪) הוא שקנה אותנו סופית. נוזלי מבפנים, פריך מבחוץ, מתוק ומריר בו זמנית. אי אפשר לעמוד בפניו. חבל שעוגית השקדים שהובטחה בתפריט לא הגיעה איתו, היא בטח היתה מעולה, לא שיכולנו להכניס עוד פירור.

עכשיו אתם מבינים למה אני לא יכולה להפסיק לדבר על זה? גם אתם לא הייתם מפסיקים, תודו.

*הכותבת היתה אורחת המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי