דני טסה להודו. יעבור המון זמן עד שאראה אותה שוב. בלי טלפונים, אולי איזה מייל פה ושם. ויש שם מחלות ביבשת הזאת, ויתושים. ומי יודע איזה אנשים היא תפגוש. אולי היא בכלל לא תזכור אותי. היא תתחתן עם איזה הודי ויהיו להם ילדים קצת הודים וקצת לא, וכשהיא תבוא לארץ לביקור מולדת אחרי כמה שנים, היא לא תזכור אותי בכלל. מזל שהיא חוזרת עוד שלושה שבועות, אחרת לא הייתי שורדת את זה. לכבוד הנסיעה, לקחתי אותה ל'חצר' הירושלמית הכשרה, שנמצאת במתחם הרכבת המקסים. שמעתי דברים טובים על החצר לפני כמה חודשים, ועכשיו כשהחליפה ידיים, החלטתי שחייבים כבר ללכת לאכול שם.

דני ואני נכנסנו למתחם רחב ידיים ונעים, עם דשא ענק בחוץ שיכול לארח המון אנשים שאוהבים את הלילות הירושלמים הקרירים. התיישבנו דווקא בפנים ומיד קיבלנו את לחם הבית חם מהתנור עם טפנד מעולה, פסטו שלדעתי היה מלא בכוסברה שאני מאוד אוהבת, ושמן זית עם חומץ בלסמי. נשנשנו פה ושם, עד שהגיעו המנות הראשונות. התחלנו בסשימי טונה אדומה ומשובחת על מצע מנגו. הדג היה משובח ומתובל בעדינות והמנגו היווה לו ניגוד חמצמץ ומתקתק. גם קרפצ'יו של פילה בקר בשמן כמהין וארטישוק היה מעולה (48 ₪). איך דני ניסחה את זה  - הם ממש טובים באוכל נא. לא נותר לי אלא להסכים.

המשכנו לחציל הקלוי על טחינה ירוקה (38 ₪). החציל היה מעושן, הטחינה הייתה חמצמצה, וריבועים קטנטנים של קליפת לימון עשו לנו את המנה. גם מנות פשוטות צריך לדעת להכין. טעמנו גם קבב מדג ים שהונח על סלט של עגבניות ובצל עם הרבה שמן זית (74 ₪). הקציצות היו טעימות אם כי צפויות. לדעתי החלק הטוב של המנה היה הסלט, שהעגבניות בו היו כמו פעם, טעימות ואדומות כאלה, עם תיבול בדיוק כמו שצריך.

התרווחנו לנו וסיכמנו את האירוע. היו שתי מסקנות נחרצות: 1. היה טעים. 2. רוצות עוד.

מוטי השף המלך מזג לנו מסחה של תבור, יין אדום וטעים, שבישר את בואו של הבשר. הוגשו לנו שקדי עגל עם ארטישוק, עגבניות ומרווה (48 ₪). מנה שמתאימה לאוהבי חלקי פנים בלבד ומבחינתי הייתה גולת הכותרת של הארוחה. פשוט מעולה, עם טעם עמוק ונפלא ומרקם מדויק של השקדים. דני לא הייתה מוכנה אפילו לטעום, אז הודעתי לה שאין לה מה לדאוג, בהודו הפרות יושבות באמצע הכביש ולא באמצע הצלחת, ושתשב בשקט.

לצד הסלט הירוק עם הטחינה הגולמית והשומשום (38 ₪), הוגשו לנו שתי מנות עיקריות: אנטרקוט עם פירה כמהין וקונפי שום (118 ₪), ומדליוני פילה בקר ברוטב יין אדום וערמונים (124 ₪). האנטרקוט היה  טעים מאוד, אבל אני נהניתי במיוחד מהפירה שהיה לו טעם עשיר והכמהין שדרגו אותו בכמה דרגות. שתינו התלהבנו מהפילה שהיה עשוי בדיוק במידה הנכונה והרוטב שלו היה מצוין, מתוק וסמיך. זה המקום לציין, לטובת המתלבטים, שאפשר להזמין בחצר ארוחת טעימות במחיר 170 ₪ לאדם.   

הקינוח, פאדג' שוקולד עם מוס חלבה (32 ₪) היה קר ומתוק, כך שמבחינתנו הוא עומד בכל הקריטריונים של קינוח פגז. מה אני אגיד לך, נאנחתי באוזני דני, אוכל כזה טוב בקושי יש בארץ, אז בהודו בטח לא יהיה לך. אבל היא נסעה בכל זאת. הבטחתי לה שאחרי שתחזור אקח אותה שוב לחצר, אז יש סיכוי שהיא בכל זאת תזכור אותי.

 

* הכותבת הייתה אורחת המקום.