נגישות
נגישות

מקסיקנה אחרי הסערה

כל מה שהדר אבידן רצתה הוא לשכוח את החורף שביקר את תל אביב לכמה רגעים ולנחות במקסיקו החמימה, מזל שבפינת בן יהודה ובוגרשוב היא גילתה את מקסיקנה

מגזין REST מסעדה ביום המסעדות של rest
הדר אבידן

הדר אבידן

תאריך פרסום: 30/12/2010, 12:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

בצהריי יום שישי החלטנו אני וחברתי הארגנטינאית לחלוק פיאסטה במסעדת מקסיקנה. רחובות תל אביב, כיאה ליום שישי, היו עמוסים וגועשים בהמוני אנשים. אחרי הסערה בת היומיים שחירבה חצי עיר, עלה בנו חשש שאולי לא בחרנו ביום כל כך טוב לפיאסטה שלנו.שעטנו אני וחברתי הארגנטינאית לארוחת צהריים, וכעת כשהשמש בצבצה החוצה, התחלנו להיות אופטימיות יותר ולקחנו מונית לחגיגה מקסיקנית פרטית משלנו. 

שמחנו לגלות שלמרות המיקום המרכזי הסואן, דווקא שם בפינת בן יהודה-בוגרשוב שוכנת לה פינה מקסיקנית קסומה ואפופה באינטימיות ובמצב רוח של שישי בצהריים. הקירות שעוטרו בכובעי סומבררו, השולחנות המכוסים בתפריט אלגנטי ומעוצב והמוסיקה הכניסו אותנו לאווירה מקסיקנית שהעצימה את הרצון העז שלי ושל הארגנטינאית לארוז מזוודה לתקופת מה. ישבנו ושמחנו על היום היפה שזימן לנו היקום. אחרי שבוע של סערה הגיע הזמן למעט חום שמש, ואם כבר שמש אז שתהיה מקסיקנית. 

הגיע הזמן להיזכר במטבח המקסיקני. אך לפני שנעמיס מחשבות וטעמים, מה יותר הולם משתיית מרגריטה? בהמלצת שי, בעלי המקום הזמנו Cancun - מרגריטה עם פסיפלורה וליצ'י (29 ₪). השם המבטיח הוכיח את עצמו והמרגריטה שהוגשה עם מטריה מפנקת סימלה עבורי את שבוע הסערה (טוב, נו, היומיים בהם נפרדתי בצער וביגון משתי מטריות שנשברו והושלכו לפח שתי דקות אחרי שרכשתי אותן). 

למנה ראשונה בחרנו ב'מוצ'אצ'וס' - חטיפי נאצ'וס מקמח לבן ותירס, סלסת עגבניות ושעועית שחורה מוקרמים עם גבינת מוצרלה (39 ₪). מנת בלגן שמח של הכול מהכול. צבעוני, חם ומרעיד את הלשון בטעמים מגוונים ועד לרגע זה מתפצפץ לי בפה. 

עד מהרה המרגריטה כבר התחילה להשפיע על הארגנטינאית שלצידי שהתברכה בתיאבון בריא. בין רגע הונחו על השולחן שתי מנות עיקריות. האחת, פהיטה קון פויו - אורז מקסיקני, פלפלים צבעונים, בצל ורצועות עוף, הוגשה על בוצ'ר ממתכת, וניתן היה עדיין ניתן לשמוע את קולות החום מבעבעים על הפלטה. להשלמת המנה הונחו על השולחן סלסה בלנקה (לבנה) ואדומה, שעועית שחורה, גוואקמולה וטורטיות מקמח לבן. כמה צבע יש באוכל המקסיקני. בעודי מתפעלת מקשת הצבעים שהונחה לפנינו נתקלו עיניי בשלל הצבעים שבלוגו המסעדה, שאין יותר ראוי ממנו. המנה הצבעונית הזו השאירה אותנו עסוקות זמן מה בהנדוס הטורטיות, בלי לשכוח שום צבע מקסיקני. המנה הייתה חגיגה נפלאה של צבעים וטעמים.  

המנה העיקרית השנייה שהוגשה שוב בהמלצת שי, הייתה אנצ'ילדה קון קרנה (59 ₪) - בשר בקר וגבינת מוצרלה, ברוטב מולה וחלב קוקוס, מוקרמות בגבינת צ'דר בוטנים ובצל ירוק.המנה הגיעה לשולחננו כשהיא מותכת ורותחת ומלווה אותה תוספת סלט. רוטב המולה הוא רוטב מקסיקני עשיר וכהה שרכיביו מכילים צ'ילי, שום, בצל ושוקולד מקסיקני המעניק לו את צבעו הכהה. 

המנה נראתה גדולה ולא חשנו שיש צורך בסלט, זנחנו אותו והסתערנו על האנצ'ילדה. רק  לאחר כמה ביסים, הבנו את פשר הסלט שליווה באופן מדויק את המנה העשירה.

הטעמים המקסיקניים התחברו בעדינות ראויה לחלב הקוקוס ויצרו מנה ייחודית ועזת טעמים. למרות שלא פסקנו ללעוס, עדיין לא היינו קרובות לסיום המנה וזה המקום לציין את גודלן העצום של מנות מקסיקנה. מותק, המנות התכווצו בעיר הזאת לאחרונה, והיה זה סוג של תיקון. לרגע הרגשנו שתינו שאנו מתארחות בבית מקסיקני ומרעיפים עלינו מכל טוב הצבעים והטעמים המקסיקניים. אין ספק שכיף להגיע רעבים למקסיקנה. 

המנות הותירו אותנו שמחות בחלקנו ומעט מפוצצות, בין לבין מנסות עוד ביס מזה ועוד ביס מההוא, למרות שכבר שבענו, הצבעים לא נתנו לנו מנוח והטעמים רצו לחזור אל חיכנו. בשלב מסוים לא היה מנוס מלהיעזר במלצרית החביבה וביקשנו ממנה להסתיר מאיתנו את הצלחות. 

יצאנו החוצה אל בר העץ היפה שיושב על פינת הרחוב כדי לשאוף אוויר. תל אביב נראתה באותו רגע אחרת ונזכרתי מדוע אני כל כך אוהבת מסעדות שמתמחות באוכל ממקום מסוים. תמיד חיבבתי את מקסיקו וכרגע מקסיקנה הייתה הדבר הכי קרוב אליה בעולם.  

התלבטנו איזה קינוח להזמין, צ'ורוס או שוקו מקסיקני? כשחזרנו שי פתר לנו את הדילמה והניח לפנינו כוכב קינמון (29 ₪)  - משולשי טורטייה בציפוי סוכר וקינמון המוגשים עם גלידת וניל ורוטב פירות יער חם. המנה מעוצבת מקסים: על דפנות הצלחת הגדולה הונחו משולשים שנראו לי כמו רסיסי כוכבים, מסביב להם רוטב פירות יער חמים וטעים, ובמרכזם גלידת וניל. אין ספק שמדובר בכוכב הקינוחים. רק מה, כאן במקרה שלנו, מדובר בשתי בנות מאותגרות קינוחים - אני לא חובבת קינוחים ובטח לא קינמון, ואילו לארגנטינאית היקרה (שהיא גם קונדיטורית בתחילת דרכה), אמנם יש חיבה עזה  לז'אנר (נו ארגנטינאית) אך היא אוחזת גם בחסרון קל - סלידה מגלידות בכל צבע ובכל טעם. 

אך הקסם המקסיקני עבד שוב פעם, ומהרגע שהמנה הונחה במרכז השולחן היינו עסוקות בפצפוץ משולשי הקינמון בהנאה מרובה. פה אחד הוחלט שהמנה גאונית, ולאחר בירור קליל מול המלצרית הבנו כי המנה נוצרה במקום  וייחודית למקסיקנה. 

אחרי הארוחה כול שנותר לנו זה באופן הכי טבעי,  לצעוד כמה מטרים לכיוון הים ולהמשיך להרגיש הכי קרוב למקסיקו שאפשר.  

 

* הכותבת הייתה אורחת המקום. 

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה
מקסיקנה בוגרשוב בתל אביב
053-9443049

כתבות נוספות של הדר אבידן
על דגים ודייגים
שייט תענוגות בנמל
נמל הבית
על קו המים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי