בשורות טובות ב-Sora

'סורה' זה שמיים ביפנית, אבל מבחינתי השמיים יכולים לחכות, כי סוף סוף יש לי סושיה שכונתית. נכון, תל אביב היא רק מעבר לנהר, אבל ההגדרה של מקום שכונתי הוא כזה שאפשר ללכת אליו ברגל. אז בערב קיצי מהביל, הפקרנו, לימור ואני, את בני זוגנו הרוטנים בבית, ויצאנו אל Sora, שנפתחה כבר לפני כמה חודשים, אבל שומרת מאז על פרופיל נמוך יחסית, של הרצה.

סורה שוכנת במתחם פלאפון על דרך השלום בגבעתיים, מה שאומר שטייקוני תקשורת סועדים אצל שולחנה מדי צהריים, אבל אנחנו הגענו בערב ושמחנו לגלות שהמסעדה הומה אדם וששמרו לנו מקום טוב ליד החלון. את המסעדה עיצב ג'וש חפץ, ומגע הזהב שלו ניכר בעיצוב המרהיב הכולל נברשות ענק עגולות, צפות כמו צלחות מעופפות בחלל המינימליסטי, הרבה עץ וצבעי אדמה מאופקים.

כהרגלנו בקודש, פתחנו מיד את תפריט הקוקטיילים, שמחות לגלות היצע פחות סטנדרטי מהמקובל. מתוכו דגנו לנו: ספייסי סורה (35 ₪) המבוסס על קפטן מורגן מתובל, טריפל סק, ג'ינג'ר טרי, לימון ונענע ושמחנו למצוא בו חבר נשכני ובועט. פתיחה מצוינת. גם מוחיטו מלפפון (36 ₪) - קוקטייל מבוסס זוברובקה (אותה וודקה אגדית) עם ג'ין, סאוור ונענע - היה נהדר והוגש עם פרוסות דקות של מלפפון. לא בדיוק מוחיטו, אבל למי אכפת מהגדרות. אחלה קוקטיילים.

הצצה זריזה בתפריט איששה את אשר קיווינו - פה מסשים ויודעים מה שעושים... אבל לפני הדבר האמיתי, יצאנו לריצה קלה מסביב לבלוק עם צ'ילי פופ שרימפס (36 ₪) - המנה האופנתית שזכתה פה לביצוע מצוין - נטיפי שרימפס בבלילה, טובלים בקרם צ'ילי ויוזו. לא השארנו פופ אחד על כנו; קרפצ'יו סלמון כבוש (34 ₪) - שהייתה קודם כל מנה מרהיבה ביופיה ואחר כך גם התגלתה כטעימה להפליא, עם מתיקות מתובלת ושמן שומשום שעושה לה נעים; וטרטר טונה אדומה (38 ₪) שהבטיח שיגיע על קריספי וון טון (נשמע מגרה, הא?) הגיע דווקא על טורטיות הום-מייד, וירד מהן היישר לגרוננו, שם התקבל בסבר פנים יפות.

עכשיו כבר יותר קל הלחץ על הבלוטה של הרעב, ואנחנו מתפנות להמשיך עם עוד קצת אלכוהול. אני בוחרת לבדוק את הבר עם עוד קוקטייל - בלוברי מרטיני (29 ₪) - גם הוא מצוין (אני מעניקה להם 10 מתוך 10 על הקוקטיילים!) ולימור ממשיכה עם סאקה קר ויבש של אוזקי (55 ₪). ברקע המוסיקה בווליום הנכון, הבר מתמלא ואנחנו מוכנות לבחון את כישוריו של הסושי מאסטר שהוא בכלל ישראלי, מהחלוצים בתחום, ונראה שיודע מה הוא עושה.

בתפריט מופיעות כמה מנות מסקרנות: מנות גריל, סלטים, נודלס ומנות בשר רציניות ממש, אבל השעה מאוחרת ותפריט הסושי מפתה, כך שללא היסוס אנחנו מתמקדות בו. כרגיל נודדות עיננו לתפריט המיוחדים: ספיידר (43 ₪) הוא רול שבו מככב סרטן רך שריון המטוגן בטמפורה ולצידו אבוקדו ובצל ירוק. את הכל עוטפת טונה צרובה ורוטב חריף ומצוין נותן את הטוויסט המתבקש; ריינבו ספיישל (46 ₪) הוא רול פשוט יחסית, שייחודו בכך שהוא מציע טעימה מ-3 דגים שונים העוטפים מילוי של שרימפס, אבוקדו, מלפפון ובצל ירוק - טונה, סלמון וילוטייל; גם אינארי אקאמי (34 ₪) מגיע לשולחן בגלל שאני מתעקשת. מדובר בסטייה שלי שלימור לא מתחברת אליה ממש, אבל לי יש חולשה לכיסונים הלחים האלה, ממולאי ספייסי טונה, ג'ינג'ר ואבוקדו. יאמי יאמי. רול אחרון שמצטרף לגוורדיה הוא קריספי רול ספייסי סלמון (32 ₪) - רול מעדות המטוגנים, אבל כזה ששומר על פאסון קריספי מצוין, לא שמנוני מדי ונדיב בדגיותו. הרול שקטף את המקום הראשון מבחינתי.

אנחנו מתפעלות מטריות הדגים שמורגשת בלי צל של ספק ומאיכות חומרי הגלם ומחליטות ללא היסוס - מצאנו את השכונתית שלנו וזו שמחה גדולה. נכון, היא לא זולה ממש, אבל כשמדובר בסושי אנחנו מוכנות לשלם יותר ולדעת שאנחנו מקבלות משהו טוב באמת.

יש בסורה את האוירה הנכונה שמתאימה להרבה סוגים של בילוי. בצהריים בטח כיף לקפוץ לאכול פה איזה נודלס, אנחנו מתפייטות. החלונות הגדולים מכניסים הרבה אור, אנחנו אוהבות מקומות עם הרבה אור (איזה חשיבה של בנות, אבל מה לעשות), ובערב נחזור לכאן בכיף רק שתינו, או אולי נגרור את הבנים, שימצאו להם איזה אנטרקוט להלחם איתו, אנחנו נדבוק בסושי המצוין שלהם.

טארט טאטן בננות עם גלידת וניל (37 ₪) מתחסל חיש קל ואנחנו גוררות עצמנו אל תוך הלילה ההביל, לשכונת ביצרון. עכשיו סופית אפשר להכריז עליה כשכונה המושלמת.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי