חוויה

כשאני יושבת במסעדה או בבית קפה, אני מתפללת תמיד שהבעלים שלה מבין שהוא מוכר לי חוויה ולא אוכל.

לא תמיד התפילה שלי מתגשמת ואני פוגשת במלצרים מגושמים שלא מבינים את נפשי, בשולחנות מטונפים ובטעמים מאכזבים.

האמת היא שזה לא באמת משנה מה המקום משדר או מה מוכרים שם לאכול, כדאי שיתיחסו אלי כאילו אני משמעותית וכאילו, לאותו פרק זמן קצר שאני מבקרת באחוזתם, משרתים אותי ודואגים לכל צרכיי. הרי מספיק מבט נעים מצד הבעלים או צ'ופר קטן כדי לתת לי להרגיש מלכה. אני לא באמת צריכה הרבה.

רק שיהיה משהו שונה מהבית, שארגיש שיצאתי להרפתקאה ומסרתי את האחריות לעצמי לכמה זמן לנותני השירות במקום הזה.

לא סתם אנשים יושבים וממלאים את המקומות האלה רוב שעות היממה. זה לא שאין להם בית, הם רוצים שיפנקו אותם.

אז תפנקו אותי, בבקשה.