יום ראשון דיכאון. שני עצבני... והנה יום חמישי והמצב רוח חופשי. מגיעים הביתה ומתחילים הטלפונים. אם אתם בתקופה טובה אז מעברו השני של הקו יצייצו קולות נשיים בשאלה הנפלאה - "בא לך לקפוץ?". בשאר 99% מהזמן, השאלה הנפוצה תבוא דווקא בפורמט הרבה יותר באסי, והמלל יהיה הגרסה העברית ל "up for a pint? האנגלי, "אתה בא לבירה?"
עכשיו, זאת שאלה עם קאץ', שכן שני פירושים לה. הראשון, והמאוס לטעמי - אתה בא למקום חשוך, רועש בהיסטריה, יקר רצח, עם ימבה ג'יפים בחוץ ובחורות שמטות על ג'יפים בפנים, ודרך אגב, הדבר האחרון שנשתה זה בירה. וודקה רדבול נשמע לי יותר טוב. זו היא גרסה מאוד פופולרית, נדרשת במצבים מסוימים. הפירוש השני הוא, אתה בא למקום נעים, מוסיקת רקע שמאפשרת קיום שיחה למטרות שהן מעבר להכנה לשער שבע, מתומחר בנעימות, וחסר לך שחוץ מבירה וויסקי אני אקלוט משהו על השולחן שלך.
אם אתם בקטע השני אז הגורדון אין, גורדון & בן-יהודה הוא בהחלט מקום ששווה בדיקה. נתחיל בבירה, כי שם הכל מתחיל. קילקני מחבית, דבר לא נפוץ מדי בארצנו המדברית. בירה מרירה וקטיפתית, בעלת קצף יציב ועדינה בגזים. מזכירה bitter. בדיקה מומלצת. בנוסף גינס, טובורג וקלסברג. הבירות נמזגות בדיוק מקצועי ואכן נלקחות ברצינות.
כנשנוש ליד הבירה תזכו לקבל צ'ייסר וויסקי אירי לבחירתכם במחיר האטרקטיווי של אחד עשר שקלים. המקום מתגאה במבחר וויסקי מרשים, עם דגש על אלו הג'ינג'ים, בעלי המבטא המוזר והמזוקקים בשלשות, קרי, האירים.
האווירה אינטימית ומעודדת שיחה, יש שולחן פול לחילוץ איברים ומניעת קרישי דם בגפיים, ולהפגת הרעב הייתי ממליץ על אחד משניים. ה-Shepard's Pie המסורתי, או הצ'ילי קון קרנה. שתיהן מנות ביתיות, עממיות, אך לא של העם שלנו. גיוון נחמד המבורגר / סנדוויץ' עוף הפושעים בנו במקומות מן הסוג הראשון (ראה לעיל...). כפי שצוין, המחירים נעימים גם לכיס התפרן.
לסיכום, הייתי רוצה להעלות איזושהי הסתייגות קלה מפתיחת דברי, ולציין, כי אנשים שיאהבו את המקום, בדרך כלל לא יכולים לחכות עד לסוף השבוע כדי ללגום את כבדם לדעת. אין הרבה מקומות בעיר המתאימים יותר לבירה מפנקת של אמצע השבוע. ואולי איזה ג'יימסון ליד.
גורדון אין
גורדון 17, תל אביב
03-5238239
גורדון אין
כתבות נוספות של דני קליין
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת