עולמנו הווירטואלי הולך ומשתלט עלינו, ומיום ליום אנו מוצאים עצמנו חיים בעולם גלובלי אשר לא משעיר מקום לזהות אישית. האינדיבידואל טובע בים הומוגני של טרנדים ואופנות, וכך קורה שגם אומנות החיזור הכל כך אישית, מתכווצת לה לכלל טקס בנאלי ומוכתב מראש, הידוע בשם פגישה עיוורת.
אז איפה נפגשים? לרוב במסעדה. קובעים לארוחה ורואים איך מתגלגלים. נשמע פשוט ואכן כך הוא. ועדיין, ישנם מספר כללים, אשר שמירה עליהם תפחית את הסיכוי לחוסר נעימות. לא אלאה אתכם בעצות נוסח - היה מנומס והקפד להסתכל לה בעיניים... בשביל זה יש את Y בלילה. אתרכז נא בעצות קולינאריות.
נתחיל בבחירת המסעדה. כדאי לבחור במסעדה מתומחרת בינוני. שיפודי התקווה זה לא לעניין. אפילו ח"כ ענבל גבריאלי לא הייתה אוהבת את זה. גם מול-ים מצד שני זה מוגזם. לכו על משהו סולידי, אופנתי (הכי חשוב), מסעדה חשוכה עם בר עשיר תעזור.
נא לא להזמין מזון, אשר אכילתו אינה אסתטית. ספגטי, רק אם אתם יודעים להחזיק כף ביד שמאל ומזלג בימין, ולהשתמש בהם בדרך שהייתה גורמת לג'ון גוטי לרכוש לכם כבוד. בלי כנפי עוף. בכלל, בלי ידיים. הבנתם ת'קטע.
נושא נוסף - ריח. בלי שום. בלי בצל. אם בכל זאת הגעתם לאווזי אז בלי עמבה... לנשים - בחירה במרכיבים הנ"ל מאותת לגבר כי אינכם מעוניינות. לגברים - אם היא הזמינה חלת בצל, היא לא מעוניינת.
אל תדחפו ידיים לצלחת הבן זוג. יהיו לכם חיים שלמים לעשות זאת. הקינוח, לעומת זאת, מהווה הזדמנות מצוינת לחלוק מנה.
תזמינו בקבוק יין. זוהי מנת אלכוהול המספיקה בדיוק כדי להביא זוג למקום הנכון. העקבות נשכחו ואם זאת ריקוד על הבר עדיין לא בא בחשבון.
ולסיום, החשבון. אל תתקמצן אך אל תתעקש לשלם. טיפ יפה עושה רושם טוב. גזירת הוויזה ע"י המלצרית - פחות.
כתבות נוספות של דני קליין
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת