מדי פעם ניגש מישהו לאחד מלקוחות "אינקא סיגר בר" ומבקש לא לעשן. בניגוד לשאר בתי העסק בארץ, כאן דווקא המבקש הוא שנחשב ללקוח בעייתי - שכן לבר המקסים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב באים בעיקר בשביל לעשן.
הם נמצאים שם במאה עשרים ושלושה סוגים. גדולים, שמנים, דקים, עבים, קצרים, ארוכים. אבל העיקר: ריחניים ומלאי ניחוחות - סיגרים משובחים מקובה, מהרפובליקה הדומיניקנית ומשאר מחוזות הגידול של הסמל הפאלי המושלם.
את המקום פוקדים בעיקר תיירים ואנשי עסקים מקומיים, שהפרוטה מצוייה בכיסם, שכן מחירו של סיגר טוב מתחיל בכמה עשרות שקלים, וממריא עד לשמיים.
ואת הסיגרים צריך הרי גם ללוות במשקה משובח, כשהמהדרין מקפידים לשלב בין טעמו של הסיגר למשקה. הקונייאקים והוויסקים למינהם שולטים בכיפה, אבל באינקא נכנס טרנד חדש: ללוות את הסיגר בפורט. התמהיל של גבריות שורשית, סיגר חזק ומשקה טוב
יוצר במקום אווירה מרתקת. מצד אחד, המקום נהגה בהשראת מועדונים בריטים מכובדים, ואף מעוצב כך, אבל מצד שני יושבים בו ישראלים ותיירים בודדים - ולא ג'נטלמנים בריטים מעונבים. וכך קורה למשל שמלצרית שמצאה חן במיוחד בעיני אחד הלקוחות גרמה לו לרוץ לחנות הסמוכה של שטרן ולקנות לה טבעת במחיר צנוע של 17 אלף שקל.
מבחינת מזון - מוגשות במקום ארוחות קלות וחביבות, אבל העיקר זה הסיגר - והדרינק. המקום מפוצץ בערבים, מה שמעיד כי הטרנד הסיגרי בהחלט כובש לו נתחים בשוק הישראלי, ולכן מומלץ מאוד להזמין מקומות בראש, בייחוד כאשר מתקיימות במקום הופעות ג'אז. כשבאים לבחור מה לעשן ולשתות מומלץ להתייעץ עם אנשי המקום, שינסו להתאים לכם סיגר ומשקה לאופי ולדרישות הפרטניות.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת