טוב, אולי אני צריכה להתחיל מהסוף. לא קמתי עם הנגאובר. למרות כמות השוטים שמצאו את דרכם לגרוני בשורה. אולי זה בגלל כמות המנות האינסופית שריפדה את שורת הקוקטיילים ששתיתי? אולי בזכות שאט ה"דדי קול", שהורכב מחצי שנאפס וחצי ייגר? אולי בגלל החברה? אולי בגלל שביום הולדת של חברה טובה במיוחד לא משתכרים? בכל מקרה שרדתי, וחוץ מכבדות מסוימת וצרידות סקסית ביום שאחרי, היה פשוט מעולה.

אז גיליתי לכם את הסוף, אבל הדרך כמו שאומרים היא העיקר, ועוד איזו דרך.... הבר של מסה הוא אחד הברים היפים בעיר ובכלל. למרות ששחור זה מרזה, הבר עדיין ענק ומרווח, אפלולי ומלא בכורסאות שהייתם חולמים שיהיו לכם בבית. אנחנו פתחנו בשוט של וודקה בזוקה. מה ששמעתם. וודקה ורדרדה עם פיסות בזוקה בתוכה – ייצור עצמי של מסה והברקה ראשונה של דדי אלעזר, מנהל הבר. קפירינייה רימונים על בסיס אלכוהול החודש, שהפעם הוא רום סופר פרימיום אל טיבורון, וקוקטייל מרטיני אגסים וקרמל וניל (42 ₪) על בסיס וודקה ליים, סירופ אגסים בוניל וקרמל וסיידר צלול (כן, זה טוב כמו שזה נקרא), ליוו את הראשונות.

במקביל לרצף האלכוהולי התיישב לידנו אביב משה, השף הצעיר הסופר מוכשר של מסה, וגרם לכל מיני מנות מתפריט הבר להגיע בקצב מסחרר: פסי פוקצ'ה תפוחים לצד חמאה, שמן זית ובלסמי, מטבל פלפל שיפטה ומטבל לימונים כבושים ואריסה (שכלת היומולדת אהבה במיוחד); שרימפס זעתר בעטיפת פרגמנט (48 ₪), שטעמם - כמו שכיוון השף - בייגלה ירושלמי עם זעתר, רק בגרסת השרימפס הטריים והמתפצחים. מנה מצוינת במיוחד ואולטימטיבית על הבר. כשזו עזבה, בתזמון מושלם, הגיעה לאפה שווארמה עם טחינה (42 ₪) – שני קונוסים קטנים עם שווארמה שמנמנה ועסיסית. כמו כל שווארמה קלאסית היא עמדה במבחן והצליחה לעשות לי כתם טחינה על השמלה. פלאפל הבקר (36 ₪) של בוריס (הטבח) היה חריף עד דמעות ולידו נחת גם שיפוד בקר עם קטשופ בננות ושני סוגי קרמל (לימון וסויה) ורול אווז (54 ₪) על פירה וואסבי מעולה. המיוחדת של הערב בגזרת הבר היתה בצל ממולא (בהשראת ארוחת החג אצל אמא משה) בבשר לחי ובטטה על מצע חציל לצד משולשי ("חיילי") לחם קלויים עם פירה כמהים עליהם. שירה צרופה ב-42 ₪.

מהתפריט הרגיל של המסעדה (שגם ממנו ומתפריט הבריאות - שמצליח להיות מפתה - ניתן להזמין על הבר), קיבלנו ניוקי עבודת יד עם פירות ים בחמאת כורכום עדינה (58 ₪), שכללו קוקי סאן ז'ק מדהימים, ושרימפס ברוטב לימוני מעודן וטעים, טעים; כבד אווז "ולרונה" לימון מוגש עם שאט של "שוקולד חצוף", או במילים אחרות, כבד אווז על וופל בלגי עם רוטב שוקולדי לימוני ונגיעות של קקאו ופלפל שאטה מרוסקים, שאוכלים תוך כדי לגימה משאט של וודקה סיטרון עם תמצית שוקולד לבן; וסשימי טונה (52 ₪) עם ויניגרט סלק, קצת צ'ילי ושבעה סוגי ירקות בויניגרט סילן ושמן סומסום.

בין לבין, שתינו משהו. ארבע דגימות קוקטיילים בכוסות שאט קפואות נדגמו וזכו להצלחה מסחררת: מרטיני ענבים על אבסולוט וניל (42 ₪ בגרסת הכוס הגדולה); אייס טי ג'מאייקני על בסיס רום (44 ₪); אלדברי (טעם יסמין על בסיס ג'ין (48 ₪); ואם כל הגאונויות – קוקטייל עלמה (44 ₪) – נוסטלגי עד כדי ריגוש ומשחזר באופן מופלא את טעם המסטיק ההוא (רק שתדעו שמדובר בפיתוח בלעדי, שכלל פגישה עם אוליבייה מונין מחברת מונין העולמית, שמייצרת תמציות טעם - ופיתחה במיוחד מונין פאי לימון, שיחד עם סמירנוף שחור עושה את העבודה).

למרות שזה נראה שיכולנו להאכיל כפר קטן באפריקה בכמות האוכל שזרמה אלינו (חייבים להודות שמחלק רק טעמנו כדי לספר לחבר'ה), עדיין זכינו להגיע לטעום משלב הקינוחים (בכל זאת יומולדת וצריך עוגה. וזיקוק). טעמנו 4 (!): קינוח דלעת עם פיסטוקים מסוכרים, גבינת עיזים ומקפא פרג – שילוב עדין, עדין של מלוח ומתוק – מקורי וטעים; מעדן שוקולדים ולרונה עשיר וסופר שוקולדי (לבן, מריר וחלב); "מאקי" ברולה וגי'נג'ר גזר – למעשה קרם ברולה מגולגל בצורת סושי בקרפ שוקולד ומושחל על מקל קינמון, ולידו טוויל גזר עם ג'ינג'ר; גולת הכותרת היה קינוח ראש השנה – סופלה תפוחים בכוס קטנה לצד גלידת דבש וקונוס שוקולד לבן ממולא בתפוחים, רימונים ותמרים. תענוג.

התפריט במסה הוא "מעין יומן אישי" של השף, שמעיד על עצמו שהוא משתעמם מהר, כך שמה שהיה שם אתמול לא בהכרח יהיה גם בשבוע הבא. מנות יוצאות ונכנסות, כל חודש מככב אלכוהול פרימיום אחר, על עמדת ה-D.j יושבים אנשים מוכשרים (אצלנו זה היה דורי משה, אחיו המוכשר של אביב) ובכלל, למרות שיקר, מגיע לכם לפנק את עצמכם באירועים מיוחדים והבר הוא אופציה מעולה כדי להרגיש נינוחים יותר ולהזמין באופן פחות שגרתי ומחייב.

*הכותבת היתה אורחת המסעדה.