נגישות
נגישות

קודש המקדשים

עודד פשטצקי - כוהן הבירות הגדול, ופאפא פשטצקי - האחראי לכך, חדרו לקודש הקודשים של Temple Bar לב המפרץ וזכו למטר של בירות איכותיות, אוכל משובח וקינוחים מושחתים

מגזין REST מסעדה ביום המסעדות של rest
עודד פשטצקי

עודד פשטצקי

תאריך פרסום: 20/11/2008, 12:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

אף פעם לא אשכח את הטעם הנוראי שהיה לי בפה כשטעמתי את הנוזל הצהבהב עדוי הקצף המגרה שנח באחר צהריים אחד בכוס הבירה של אבא, כמה שנים אחרי שיצאתי לאוויר העולם. זה היה באמצע שנות השמונים וזה היה מזעזע. הסתכלתי על אבא שלי במבט תוהה ומבולבל. איך זה הגיוני שהוא שותה את הדבר הנתעב הזה? היום אני מבין שלא רק שהייתי אז בן חמש, זו הייתה בירה מכבי. קפיצה קטנה קדימה בזמן מביאה אותנו לאבא שמשתאה לנוכח הבן שלו ששותה שלושה וחצי ליטרים של בירה ועדיין מדבר בהגיון (הגיון שלי, לא שלו אבל עדיין סוג של הגיון). הגלגל מסתובב.

השנה 2008. אחרי חמש שנים מוצלחות ב'טמפל בר' סינמה סיטי, מקים עידו שוורץ את הסניף החיפאי של טמפל בר בלב המפרץ, סמוך לאולמות הקולנוע המדהימים, בקניון המשופץ והמרשים. ביחד עם טל חוטינר, אושיית האלכוהול מהרציניות שצמחו לנו כאן (תגגלו אותו, בורים) ואלעד דור (גינס מכירים? הוא זה שדאג שתכירו) נפתח אחד המקומות הכי מושקעים, מסנוורים, רציניים ומענגים שיש לעיר הזאת להציע. מן הסתם לקחתי את האיש שלימד אותי לשתות בירה וכנראה העביר לי בתורשה את האנזים המופלא הזה שמפרק את מולקולות האלכוהול בזריזות (שייקרא להלן: אבא) לשבת איתי על הבר ולהתרשם מהמקום הצעיר והמבטיח הזה. היום: ראשון. השעה: שמונה בערב. אנחנו: רעבים, צמאים וסקרנים.

מי שאוהב אלכוהול איכותי שנשמר בתנאים אופטימליים, שיתקע פה יתד. מי שאוהב לעשות היכרות עם סוגי אלכוהול חדשים, ירגיש פה כמו ילד בחנות ממתקים. ככה אני הרגשתי לפחות. מגוון הבירות מהחבית הוא מהמרשימים באזורינו (23 ברזים חברים. 23!!!!!). לגבי הבירות המבוקבקות - תוכלו לבחור בין בירות יפניות, בלגיות, דניות, צרפתיות, אמריקאיות, ניו-זילנדיות, בירות ללא גלוטן, בירות תורכיות, איריות וכמובן שעוד הרבה, עד כדי כך שקצרה היריעה מלהכיל.
רוצים שאתחיל לפרט את סוגי הוויסקי? עדיף שלא. סופרים לי את המילים וכמות הסינגל מאלטים במקום קרובה לאינסוף... על הבר פזורות המון תחתיות של כוסות בירה, תפריטים המתבלטים בעיצובם המקורי והכי חשוב - מאפרות! בטמפל בר ישנו מתחם רציני של קרוב למאה מקומות בו העישון חופשי ואף רצוי. שאפו.

את העיצוב של המקום אסכם בשתי מילים: מרשים לאללה. טוב, נו, עוד קצת: שפע של פריטים שיובאו במכולות מאירלנד גורמים לבליין הממוצע להתנתק מהעובדה המכאיבה שהוא נמצא באזור הצ'ק פוסט החיפאי (יותר נכון, באמצע קניון ומתחם בתי קולנוע) ולהתעופף אלפי קילומטרים למולדת הגינס והבושמיל'ס. כמות מסכי הפלזמה מזכירה במקצת חנות למוצרי חשמל ואם אתם מתעקשים על פרטיות פלוס ווליום גבוה של פרשני כדורגל בזמן משחק - ישנו חדר VIP מרווח ביותר במקום.
את הערב פתחנו בחצי גינס בשבילי (27 ₪) וחצי פילזנר לאבא (28 ₪). כמעט שכחתי - בטמפל בר לא שמעו על כוסות שליש. הבירה כאן נגמעת או בחצאי ליטר או בכוסות של ליטר שלם (!!!).

כראוי לאתר שמתעסק באוכל, היינו מוכרחים גם לאכול משהו. אז פתחנו במנה אחת שנמצאת בתפריט תחת הכותרת 'החברים של הבירה' - פילה מטיאס (39 ₪) - שלפי הכתוב בתפריט הוא הכי טוב שיש. טו מייק א לונג סטורי שורט, אצטט את דברי אבי, הפולני הטהור: "אפילו סבתא שלך לא הייתה מכינה כזה דג מלוח". אתם מבינים שזו המחמאה הכי גדולה שדג מלוח יכול לקבל. רצועות ארוכות של פילה מטיאס כבוש על מצע בצלים וגזרים כבושים, בליווי פרוסות לחם מרוקאי (הא לכם פיוז'ן מעניין...).
יותר מושלם מזה לצד הבירה אפשר אולי למצוא רק בצלחת שאני הזמנתי - קילקני (28 ₪), הלא הם כדורי בשר טחון בציפוי בצקי מטוגן ופריך. 12 כדורים ברוטב עגבניות מיובשות ורכז רימונים. שלוק- ביס-שלוק-ביס-שלוק-ביס. צ'ייסרים של פיג'לינג אבטיח לי ובושמיל'ס לאבא (אחרי 23:00 מחירי הצ'ייסרים הפופולריים צונחים ל-8 או 10 ₪, מלבד ימי שישי), ערק לברמן והמשכנו הלאה. בשלב הזה החלטתי לבחון בירה שלא נמצאת כחלק מארסנל הבירות השגרתי בכל מקום: קוואק (32 ₪). בירה בלגית פירותית שמוגשת במקום, כמקובל, בכוס הכי מצחיקה בבר. זוהי אחת מהבירות היחידות שנמזגות כאן בשלישים. אבא המשיך בסטלה (28 ₪ לחצי). בלי יוצאת מן הכלל, כל הבירות היו טריות והוגשו בצורה מושלמת.

לעיקריות הזמנתי נקניקיות עגל (55 ₪) בליווי כרוב כבוש שמיובא מפולניה ומוקפץ כאן על הפלנצ'ה לכדי חריכה קלה, תפוחי אדמה זעירים וחרדל. זוג נקניקיות ענק, לצד ערמת כרוב ענקית ומספר תפוחי אדמה שמונחים על הצלחת כאילו לאחר יד, אך למעשה מייצרים את אחת המנות הכי מדויקות, לא מתיימרות, וטעימות, שנאכלות הכי טוב כשהן מוגשות לצד בירה צוננת וטרייה. תענוג. אבא הזמין תבשיל של כתף עגל (64 ₪) שבילה 9 שעות עם ירקות שורש. כרישה, ארטישוק ירושלמי, גזר, בטטות, תפוחי אדמה וכתף טלה החליפו מיצים יום שלם עם המון גינס. התוצאה - קדירה שנמסה לך על הלשון. לא, היא יותר מנמסה על הלשון. יודעים מה יותר מנמס על הלשון? קדירת הכתף של הטמפל בר.
לאדם הממוצע תספיק מנה עיקרית אחת כדי להתפוצץ ולבקש מהברמן רחמים. אנחנו הורדנו עוד זוג צ'ייסרים של בושמיל'ס באדיבות הברמן, שסיפר לנו כי מדי שני, שלישי ורביעי מתקיימות במקום הופעות מוזיקה אירית ורוק (רצוי להזמין מקום מראש).

עת הגיעה עת הקינוחים, סימנו לברמן שיביא מה שהוא מוצא לנכון. אנחנו סומכים עליו, ואנחנו כבר קצת מטושטשים גם ככה. אז הוא שלח לכיווננו ערמת ארטיקים מיניאטורים של שוקולד קפה בציפוי שוקולד מריר ופירורי בוטנים (35 ₪). זהו קינוח שמוגש כספיישל ולא מככב בתפריט באופן קבוע. אבא אהב מאוד, אני לא אוהב טעם של קפה בקינוח. הלאה. המנה האחרונה שחתמה את הארוחה שלנו בטרם עת (ומיד אסביר) הייתה בננות משולהבות ברום עם חתיכות מרנג (35 ₪). קינוח מתוק להפחיד וטעים להכעיס. פרוסות בננה שחו להן במרק קרמל רום רותח, בו נחו להן חתיכות של מרנג פריך ביותר. מעל כל זה נמס לו לאיטו כדור גלידת וניל. חם -קר, נוזלי -מתפצפץ, מתוק-מתוק ושוב מתוק. קינוח נפלא למי שמסוגל לספוג כמות סוכר רצינית מאוד בסוף הארוחה.

לקראת סיום אכתוב רק שדוגרי, נעים בטמפל בר. רצינו להישאר עוד. הייתי מוכן כבר לנסות לטעום עוד איזו ראשונה, או לבדוק איזה ויסקי סינגל מאלט ביבוא אישי של טל חוטינר, אבל גיסי האהוב התקשר לבקש שנגיע לחלץ אותו כי הוא ננעל מחוץ לרכב באיזור הים. נפרדנו לשלום מעידו ששירת אותנו במקצועיות, באדיבות ובטקט.
כשיוצאים מהטמפל בר, חוטפים סטירת לחי די רצינית. מה? אנחנו בקניון? איזה באסה. זה גורם לך להתגעגע לפאבים במיקום יותר הגיוני, כמו רחוב, למשל. אבל אם לומר את האמת, מאז שביקרתי שם לראשונה, אני רואה הרבה יותר סרטים מאי פעם. לפעמים, הקולנוע הוא רק תרוץ...

 

* הכותב היה אורח המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

קפה במסעדת הבית בעולש (צילום: באדיבות המקום)
בר-מסעדה לזרוביץ' ראשון לציון (צילום: נופר לפיד)
מסעדת מאפו תל אביב (צילום: דרור ורשבסקי)
מתוקים במסעדת פנטסיה (צילום:באדיבות המקום)
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי