ADAMA , ולעוף לשמיים

זה היה יום חם. מבחינתי ומבחינתכם זה היה יכול להיות כל אחד מימות השבוע אבל מה שחשוב לציין זה שהיה זה יום לוהט. אולי החם ביותר בעשר השנים האחרונות. וכמה שלכולם היה חם, לי היה חם במיוחד כי היה זה היום השלישי שלי בו ביליתי בחיפושים קדחתניים אחר דירה באחד מישובי חוף הכרמל, אחרי שלוש שנים נפלאות בפסגה קרירה וברוכת שלג בחורף ורוחות נעימות בקיץ אי שם בגליל העליון. 

השעה הייתה שבע בערב והדוקטור הרים צלצול ואמר שכדאי שאוכל משהו ומהר כי אני נראה חיוור. למרות שהוא לא ראה אותי כמה ימים ולמרות שהידע שלו ברפואה מוגבל בהחלט, החלטתי להקשיב לו. בגלל החיפושים והחום הכבד (וכמובן הלחות, אלוהים – הלחות) לא בא אל פי דבר חוץ מאגלי זעה לוהטים מהבוקר. מאחר והדוקטור עבר לפני כמה שבועות לאחד מישובי קו החוף הוא כבר יכול לשחק אותה מבין עניין ולכן המליץ לי על מסעדה שווה במיוחד לדבריו בשם 'ADAMA' שממוקמת לה בזיכרון יעקב. 

בניגוד לשלל יחידות הדיור והמבנים הטרומיים שראיתי באותם הימים, המקום בו עמדנו לסעוד נראה מבטיח מאין כמוהו. מבנה שבעברו שימש כאורווה ושופץ לכדי פנינה מקסימה מרווחת אך אינטימית בה ישן וחדש מעורבבים זה בזה. שולחנות וכסאות עץ כבדים לצד מראה עצומה בגודלה וחדר מרכזי עם קירות זכוכית שמשקיפים לגינת תבלינים מתוקה. לפני הארוחה ישבנו הדוקטור ואני לסיגריה של בריאות במרפסת החיצונית ונופר, המלצרית הרגישה שלנו חשה את תלאות היום שעבר עליי והגישה לי ולדוקטור זוג בירות סטלה צוננות (22 ₪ ל400 מ"ל). הבירה שטפה את אגלי הזיעה מנשמתי וכעבור כמה דקות כבר ישבנו לשולחן וביקשנו מנופר שתשלח לנו כמה עיקריות כראות עיניה.  

המטבח הפתוח של המסעדה עבד בטורים גבוהים ככל שהתרבו הלקוחות במקום, כמה תיירים, כמה זוגות שהגיעו לחפש רומנטיקה (ומצאו בגדול, דרך אגב) ואנחנו. שלוש המנות הראשונות הגיעו חיש מהר וכללו נתחי סינטה כבושה בברנדי וטימין, סלט שורשים כבוש בלימון עם איולי זעתר (52 ₪), חציל קלוי עם עדשים, ירקות קלויים, בשר טלה וטחינה אורגנית (46 ₪) וסביצ'ה דג ים, עגבנייה, כוסברה ונענע (52 ₪). "אתה מאוד רעב", שח הדוקטור באוזני. יופי של דיאגנוזה דוקטור, כרגיל, אתה צודק לגמרי. 

כל מנה מהראשונות רעננה את יומי המהביל מזווית שונה – רצועות הסינטה העבות והמלוחות הוקפצו אל על עם כל נגיעה בסלט הכבושים האסייתי, החציל שלצערנו הוגש באותו ערב ללא הבשר נח לו לצד פלפלים קלויים, פרוסות שקופות של סלק אפוי וסלט עדשים חמצמץ וסביצ'ה דג הים "עיקצץ" עם הפלפל החריף, "חימצץ "עם הלימון הטרי, "ליטף" עם קוביות העגבניה הטרייה ובאופן כללי נוגב היטב עם לחם המחמצת הטרי שהגיע איתו (עבודת יד, מוכן במקום) ועם ממרח העגבניות המיובשות שהגיע עם הלחם. אחרי הראשונות הרגשתי איך הלחץ מתחיל לעבור מהראש ולהתקדם לכיוון האיברים הפנימיים שבחלל הבטן. 

שוב, בניגוד לשלל הנדל"ן שראיתי היום בחיפושיי הקדחתניים שמציע כלום תמורת הרבה, המנות ב'ADAMA'-  דווקא נותנות תמורה מלאה למחיר שלהן, גם בגודל המנה, גם בחומרי הגלם וגם בהגשה. למעשה, כשהגיעה מנת הביניים שהזמנו, בייבי קלמרי ממולא מוסר וקלמטה, בשמנת לימון ועירית (62 ₪), החלטתי שהייתי מעדיף לעבור לגור בתוך שרוול קלמרי, דחוס בין מוסר לעשבי תיבול, בים קטן של רוטב שמנת קטיפתי, מאשר לגור סמוך לדיר כבשים פועות בקרוואן רעוע בשביל 3000 שקל לחודש עם מזגן מקולקל. טוב, כנראה שהעצבים מהיום הזה עוד לא נרגעו, לכן הדוקטור ואני הזמנו את העיקריות  וקיווינו לטוב. 

אני הלכתי על פילה קוד בקראסט פיסטוק, עם טליאטלה זוקיני בטרגון ונענע (94 ₪) והדוקטור הלך על אוסובוקו שוק טלה בדבש והל, על חיטה מקורמלת (96 ₪). נופר המלצרית דקת הגזרה שלנו, ילידת עין הוד (נתון שגרם לי לרצות להתחתן איתה בו במקום, כיון שבתים להשכרה בעין הוד – אין) עדכנה אותי שהמילה טליאטלה בשם המנה שהזמנתי מתייחסת לצורת החיתוך של הזוקיני ולא לפסטה. מעט התאכזבתי אך בכל זאת החלטתי ללכת על הדג העדין הזה ולא טעיתי – הקראסט העדין והמתפצפץ השלים את הרכות העדינה של הדג שממש נמס בפה. רצועות הקישואים הדקיקות הומלחו במידה וערסלו את נתחי הדג הוויקינגי הזה, מנה מענגת. הדוקטור מולי הוריד את בשר הטלה מן העצם בדיוק כירורגי ממש, לא שזו הייתה חכמה גדולה, הבשר פשוט התקלף מהעצם ונח לו ברכות על החיטה המתקתקה שהייתה עשויה בדיוק כמו שחיטה צריכה להיות מוכנה - לא עיסתית, לא מחיתית ובהחלט לא קשה מדי. כל גרגר מלמיליאן, ממש אושר קטן. 

אחרי העיקריות אמרתי: "בוא נזוז דוקטור, עוד מנה אחת והקיבה שלי תתפוצץ". הוא מצידו הגיב: "לא נורא, אם אחת תלך, אתה יכול לחיות עם השנייה בכיף" אמר לי הדוקטור. טוב, אף פעם לא התווכחתי איתו ואני לא מתכוון להתחיל עכשיו – על המקום הזמנו פנקוטה ברוטב פירות יער (28 ₪) וקרם ברולה בשני טעמים (38 ₪). הפנקוטה זכתה לטיפולו המסור של הדוקטור שכן בבשרה הלבן נטמנו פולי קפה ואם יש משהו שאני לא אוהב בעולם הזה, זו  ארומת קפה בקינוחים. הדוקטור עף בשמיי הפנקוטה . אני ניסיתי להתמסר לקרם ברולה בטעם נוגט וקרם ברולה בטעם וניל, אך הוניל היה עדין על גבול האנמי בטעמו ושניהם היו נוזליים יתר על המידה. כנראה שכולם נכנעו לחום הגדול ששרר באותו יום. החלטתי שבשנייה שאחתום על חוזה היכן שלא יהיה, נצא לחגוג את החתימה ב-'ADAMA. ככה זה כנראה כשאתה גרגרן, מסעדת בית כבר יש, בית – עדיין לא. תאחלו לי בהצלחה.

* הכתב היה אורח המקום

*רוצים גם אתם לאכול ב'ADAMA'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי