צ'רקסיה בפעם הראשונה

בארץ יש נכון להיום אלפי פיצריות, אלפי פלאפליות, מאות המבורגריות, מסעדות גורמה צרפתיות לא חסר וביפו איפה שלא תירק, תיפול על מסעדה בלקנית. אבל תגידו לי עכשיו עם יד על הלב – כמה פעמים יצא לכם להיתקל במסעדה צ'רקסית? שקט בקהל, גירוד בראש ופנים משתוממות. א –הה! בארץ שלנו יש בדיוק מסעדה צ'רקסית אחת. בול! ולי היה הכבוד והעונג לקחת לשם את חברי הוותיק אמנון שלפני חודש שבר שבע שנים של צמחונות (בשעה טובה אמנוני...).

 אז מי הם הצ'רקסים? ובכן, לצ'רקסים היסטוריה ארוכה ומסקרנת כפי שמגלים לנו התפריטים במקום ובהזמנה מראש ישמחו לארגן לכם במסעדה סיור בכפר הציורי כולל הסברים מפורטים על בני השבטים הצ'רקסים ואפילו לסייר איתכם במוזיאון המורשת הצ'רקסית, אבל אנחנו באנו לאכול ועל זה בדיוק רציתי לדבר איתכם. מסעדת 'צ'רקסיה' שממוקמת בכפר כמא מציעה ללקוחות תפריט שמחולק לשתי סקציות עיקריות. מחלקה אחת מתעסקת במטבח הצ'רקסי האותנטי והמחלקה השנייה במטבח מזרחי סטנדרטי יותר. אנחנו החלטנו לזנוח הפעם את המטבח המזרחי ולהתמסר למטעמים הצ'רקסים האותנטים כי לא כל יום אנחנו מגיעים לכפר כמא וגם לא כל יום אנחנו נתקלים באוכל צ'רקסי. דוגרי – זו הייתה הפעם הראשונה בהחלט (אם כי לא האחרונה, זה בטוח).

 את קרום הבתולים הצ'רקסי שלנו החלטנו לבתק עם ארוחת טעימות צ'רקסית (50 ₪ לסועד). לפני המנות הגיע לשולחננו קנקן לימונדה מתוווווקה ומרעננת ועוד לפני שמזגנו את הכוס הראשונה כבר הגיעו שתי קערות חינניות עם מרק עדשים מהביל. המרק היה מצוין ולא משנה כמה ניסיתי, לא הצלחתי לאתר את מקור הטעמים שלו. אולי היו שם גרגרי כוסברה טחונים, אולי שום, אולי ציפורן. אני לא סגור על זה. מה שבטוח שכזה מרק עוד לא יצא לי לטעום. והעדשים – אחד אחד. כל עדש מלמיליאן. אחרי המרק ושתי כוויות בלתי נמנעות על הלשון (מרק רותח עם ריחות מטריפים) נמלא השולחן בצלוחיות מעוטרות קישוטים ומזונות. שתיים שתיים הן הגיעו – צלוחיות עמוסות סלט ירקות, סלט כרוב לבן, לבנה צ'רקסית פזורת תבלינים, שני סוגים של גבינה צ'רקסית, מעושנת ולבנה, מתזה וחלוואז. אני לא מכיר את התבלינים שפוזרו על סלט הירקות וכדי להשאיר לי קצת מהקסם הצ'רקסי, גם לא חקרתי בנושא, אבל הם היו נפלאים. סלט הכרוב הרגיש לי רגיל לגמרי ולא ממש הבנתי מה היה צ'רקסי בו. גם הפיתות שהוגשו היו סטנדרטיות למדי, אבל היו חמימות וטריות וזה מה שחשוב.

לגבי המתזה – זה בצק מבושל במים שעוטף גבינה צ'רקסית לבנה ונימוחה עם בצל ירוק. מעין כיסונים קטנים וחצופים עם קצוות משוננים דוגמת הכוכב. מנה מדליקה ומחליקה. והחלוואז – זה כבר עסק יותר רציני – בצק מטוגן ממולא בגבינה צ'רקסית. משהו בין מלוואח למופלטה, אבל טעים כפליים משני האחרונים. הגבינה המעושנת הייתה מצוינת וכן רעותה הלבנה שהזכירה מעט צפתית, רק עם טקסטורה יותר גבינתית וטעמים פחות עדינים. לכל המנות האלו ניתן להוסיף גם עוף ובקר עם אורז תמורת 30 ₪ בלבד וכך עשינו. חיש מהר הגיעו זוג צלחות שעל כל אחת מהן קציצה הגונה, כרע עוף וגבעת אורז צהוב. אני לא יודע מה שמים במסעדת צ'רקסיה באורז, אני לא יודע במה מתבלים שם את הקבב או איך בדיוק אפו את הכרעיים שיהיו כל כך קריספיות מבחוץ וכל כך עסיסיות מבפנים, אבל מה שהם לא עושים שם – זה עובד.

בשלב הזה עוד בלסנו את המזונות שהוגשו לנו בקצב הריקודים הצ'רקסים שהוקרנו מולנו על מסך פלזמה גדול (ריקודים שצולמו במהלך פסטיבל הריקודים הצ'רקסים שנערך בכפר לפני כחודש). אחרי שחיסלנו את פרור האורז האחרון האטנו מעט את הקצב ורק צלילי האקורדיון עוד נותרו מפזזים נמרצות ועשרות בחורים חסונים קיפצו להם מול עינינו השבעות. מאחר ולא ממש רצינו לסיים בזאת את הארוחה, הזמנו חיש מהר צלחת שוש ברק (20 ₪) שזה למעשה לא פחות מעשרה כיסונים שמולאו בבשר טחון ובצל. טעים טעים ולמרות השובע שנתן בנו את אותותיו, היינו חייבים לצאת קצת החוצה. אם אמנון לא מעשן במשך יותר מעשרים דקות הוא מתחיל להזיע וחוץ

מזה רצינו לראות קצת את הנוף הפסטורלי של הכפר. בולי עץ מסודרים במערום גדול מחוץ לפתחו של הבית השכן, ממתינים לחורף הממשמש ובא נחו לידנו עת התנדנדנו על נדנדה גדולה ליד פתח המסעדה ושטחנו זה באוזני זה את צרותינו כמו שני יהודים טובים. כשהגענו למסקנה שכל הכבודה בבטן עוד תגרום לנו להירדם על הנדנדה, חזרנו פנימה לקפה חזק וטוב וארבע חתיכות אישיות של כנאפה שהוכנה מגבינה צ'רקסית עבודת יד מעשה המקום להתפעל. במילה אחת – טעים. בשתיים – טעים לאללה. בדרך חזרה הביתה סימנו וי על לאכול במסעדה צ'רקסית ושמנו פעמינו ליעד הבא – שנת צהריים של שש שעות. אחרי שש שעות מתוקות, סימנו וי גם על זה...

*הכותב היה אורח המסעדה

רוצים גם אתם לאכול ב'צ'רקסייה'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי