שיראטויה: יפנית אמיתית בתל אביב

כאשר אלי גרוסמן (אונמי, טפאו) פתח לפני שלושה חודשים את שיראטויה בחלל היפה שבנחלת בנימין 57 בתל אביב (שם שכנה כתית), הוא חשב, כהרגלו, עד הפרט האחרון. 

ברמת העיצוב, המקום מתוקתק ומושקע ברמה הכי גבוהה, כזו שלא תראו בדרך כלל במסעדות בארץ. המטרה היתה להעביר תחושה של איזאקיה יפנית. ביפן אלו מקומות קטנים, שמגיעים אליהם בסוף יום עבודה מפרך בכדי לשתות ולאכול במספר סבבים. המנות קטנות, ולכן עם כל כוסית של סאקה מנשנשים אחת או שתיים, וממשיכים לאחר מספר דקות לסיבוב נוסף. ביפן זה יכול להימשך גם 4 או 5 שעות, אבל הישראלים יותר בקטע של וואם באם, ושעתיים במסעדה זה מור ואינף. 

תחושה חמימה מגיעה מעיצוב בעץ, בשילוב אלמנטים עיצוביים שהביא אלי מיפן, ואפילו כלי האוכל האיכותיים יובאו משם. לכל כלי (עבודת יד) יש אופי משלו, וביחד הם משלימים לפסיפס צבעוני, בשילוב תאורה נעימה. אז כן, קודם כל נעים לשבת כאן.

אבל לפני שמגיעים אל האוכל, נדבר על הלב של המקום. אלי (אריאל), האיש שהתאהב ביפן, וכבר לפני 20 שנה, כשעוד לא היו כאן חומרי גלם מתאימים, ידע שהוא חייב להביא לכאן את בשורת האוכל היפני, מסתובב בין הסועדים ודואג שהכל יהיה טיפ טופ. כל סועד מתקבל כאן בברכת הירשאי מאסה – ברוכים הבאים. 

איך נראה תפריט של איזאקיה? גדול ומגוון. מנות קטנות שמתחלקות למספר קטגוריות. התפריט עדיין לא סגור הרמטית, ובעצם התכנון הוא לחדש ולשנות כל הזמן. יש מנות חמות, מנות סושי, רובטה (גריל יפני), יקיטורי, ראמנים וכמובן שתייה חריפה.

התחלנו את הנשנשת המתמשכת עם איבריגאקו קרים צ'יז. שלוש יחידות של צנון יפני כבוש, שמעשנים אותו בשבבי עץ, וכובשים בהדרים וסוכר. גבעה קטנה של גבינת שמנת מעל ופטרוזיליה לאיזון טעמים. מנה קלילה ונפלאה בזכות הטיפול המסור והמקורי בצנון היפני. 

הזמנו גם הורנסו הוהיטאשי – פטריות שימאג'י ותרד ברוטב הוהיטאשי(רוטב על בסיס דאשי). אני מאוהבת בפטריות השימאג'י, והן משתדכות נהדר עם התרד. המנה הבאה היתה בנבן ג'י – רצועות עבות של מלפפון, עגבניות שרי ועוף מאודה בסאקה, מוגשים ברוטב סויה עדין ושמן שומשום. מנה מרעננת, עדינה בטעמיה. 

המטבח היפני מושפע ממטבחים אחרים, והכניס כבר מזמן אל התפריט חומרי גלם כמו גבינות, עוף, חצילים ואפילו שמנת. 

ואפרופו שמנת – אחת המנות המעולות כאן היא אבי קרים קרוקט. שזה קרוקט שרימפס עם תירס ובצל לבן בחמאה ורוטב בשמל. מה יפני בזה? ראו בפסקה הקודמת. השפעה מערבית על המטבח היפני, שהפכה לחלק אינטגרלי מהתפריט.

8 ניגירי יפים נחתו על השולחן. עם ילוטייל, אונגי, מגורו (טונה) ואיקה (קלמארי). נתחי דג יפים וטריים, נבחרים בקפידה, ולא אתפלא אם השף היפני יאמשיטה בוחר את הדגים בכל בוקר אחד-אחד. האונגי היה ללא ספק הרך והטעים ביותר שאכלתי עד היום. 

מהיקיטורי טעמנו מומו (פרגית), ומהרובטה (גריל יפני) טעמנו קציצות דגים וגם לשון בקר עם בצל וכרישה. שתינו את כוסית הסאקה השלישית שלנו ולקחנו כמה דקות מנוחה. 

אחרי כל אלו קמנו לעשות סיבוב במסעדה. את החדר הקטן יותר הסב אלי לחדר אירועים מושלם. כמה עשרות אנשים נכנסים כאן בכיף, וכבר עכשיו המקום עורך אירועים בצהריים ובערב. מסתבר ששגרירות יפן מגיעה לכאן כבר באופן קבוע. 

ומה עם המתוק, אתם שואלים? מוצ'י מכירים? כיסונים שעשויים מסטיקי רייס. בצק שמעובד ידנית לא פחות מ-6 שעות, בכדי ליצור את המרקם המדהים הזה, שמאכלס בתוכו מילויים שונים. כאן תמצאו מילוי אנקו – שעועית חומה מתוקה, ומילוי מאצ'ה – תה יפני טחון. יש גם פודינג, שמגיע עם רוטב יפני מתקתק וגם גלידת וניל מלוחה. 

שיראטויה היא ללא ספק המקום הכי מעניין היום בתל אביב. אם אתם הרפתקנים, שאוהבים לנסות דברים חדשים ולצאת קצת מהשגרה, תגיעו ותיקחו כמה שעות ספייר, כדי לשתות ולאכול בנחת.

שיראטויה, נחלת בנימין 57, תל אביב. 053-9380085