הברמן השתגע

אני לגמרי לא פריק של יציאות בערב שישי. הנסיבות שנוצרו השבוע הוציאו אותי בכל זאת. יני, חברי הטוב מחיפה המופגזת, הגיע לעיר הגדולה ונענה להזמנתי להתמקם אצלי. העבודה ושאר עיסוקים הותירו בידינו את האפשרות לצאת לבלות רק בשישי וכך עשינו. אוונגרד ברמת החייל - שילוב של פאב עם מסעדה, נראה לנו כפתיחה הולמת למה שעתיד להיות ערב רווי אלכוהול.

התמקמנו על הבר. שגיא הברמן ברך אותנו לשלום כדרכם של בני עמו, והניח מולנו שתי מרגריטות אלכוהוליות של תות עם אננס ומנגו (30 ₪ האחת). פצחנו במנת "פירות ים ניו אורלינס" (63 ₪). אם אלה פירות הים שגדלו במי השיטפונות שחירבו את ניו אורלינס, אני נאלץ לקוות שגם בשנה הבאה.... טוב נו, בעצם לא. מנה גדושה שבאופן מפתיע נוכחות השרימפסים בה לא הייתה פחותה מזו של הקלמארי והדיונונים הזולים יותר.

אני בחרתי להמשיך בפילה לבן על פירות יבשים ופירה עם בצל מטוגן (76 ₪), ויני עם פילי צ'יז סטייק (49 ₪), סנדביץ' של סינטה עם גבינה צהובה ובצל. וגם זה רק כי ממש לא היינו רעבים. הפילה הלבן היה רך, עסיסי, עדין, עשוי היטב, ופשוט שווה. הסנדווייץ' הגיע בג'בטה אדירה שהפכה אותו למשביע לאין ערוך יותר מהסטייק, יני השמיע אנחות סיפוק שכאילו לקוחות מסצינה אחרת, אני דבקתי במנה שלי אך טעימה משלו הספיקה בהחלט להבין את גודל המאורע. אחד הסנדביצ'ים השווים שנטעמו.

כדי שאומצת החזיר לא תשתעמם בקיבתי החלטתי לתת לה להשתכשך בבריכת הוגרדן והזמנתי חצי (26 ₪). נכון שההוגארדן תמיד בעדיפות שניה ובאה אל פי רק במקומות בהם אין "בר-בר", אלא שנדמה היה לי שלא יכולתי לבחור טוב יותר. אולי באמת היתה זו תוצאה של איכות ההוגארדן מהחבית, אולי תוצאה של 4 המרגריטות שקדמו לה, בשורה התחתונה השילוב הזה של הבירה המתקתקה עם הסטייק עשה לי משהו. גם שגיא שם לב לעניין וצ'יפר אותנו בזוג צ'ייסרים סטולי קריסטל (18 ₪ האחד). אם עד לשלב זה הייתי באיזור הדימדומים שבין פיכחות לשיכרות טוטאלית הרי שדי היה בהתבוננות במשקה המכיל 114% אלכוהול כדי לחצות את הקווים לבלי שוב. נדמה ששגיא לקח עליו כאתגר להוציא אותי מהמקום באלונקה, ומחיוכו הלא תמים של יני אני חושב שהצלחתי להבין מאיפה שאב את הרעיון.

מידי לילה מוצעות באוונגרד מבחר מנות במחירים מוזלים ותפריט המשקאות כולו ב 50% הנחה.  פעמיים בשבוע משדרג המקום את התחפושת האמריקאית והסועדים מוזמנים לירוק את קליפות הבוטנים על ריצפת הבר כאוות נפשם. רק בשביל האפשרות החריגה לירוק באמצע הפאב נראה שבאוונגרד יתקלו בי שוב. בעצם ממש לא "רק". עם האוכל הזה והשתייה הזו אני מוכן לבלוע את הרוק ורק מחכה להזדמנות לחזור.

*הכותב היה אורח המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי