על מינה וטומיי

היו אלו מוצאי שבת חורפיים וגלים עצומים שטפו את חופי חיפה בקולות מאיימים שעלו עד למרומי הכרמל. בדרכנו אל מינה טומיי, ששמה עובר מפה לאוזן כבר כשנתיים, כמסעדת פיוז'ן מגוונת המשלבת טעמים וניחוחות מן המזרח, דלגנו בין טיפות הגשם מהרכב אל קניון קסטרא, שעה שחייפאים רבים נצמדו לתנור. קניון הגלריה היה ריק והיה נעים להסתובב בין התערוכות המאכלסות את קומת הכניסה, כאילו המתינו לביקורנו הפרטי. קולות צחוק ושיחה רמים נשמעו ממעל, ליוו אותנו בדרכנו לקומה העליונה בה שוכנת המסעדה.

על מיניה השונים

מינה טומיי מציעה תמהיל מרתק של מנות מהמטבח היפני, הוויאטנמי, ההודי, התאילנד והקוריאני ובשעת ביקורנו היא שקקה במבקרים; משפחות, זוגות וקבוצות חברים מילאו את ההיכל ואנו הובלנו על ידי מארחת חייכנית אל הבמה היפנית האינטימית, המופרדת מהחלל המרכזי בכמה מדרגות. הישיבה באזור השקט הזה היא על כריות כשמתחת לשולחן קיימת שוחה עבור רגליים מערביות שמתעייפות מישיבה מזרחית.

מלצרית יפה ומקצועית הסבירה בסבלנות מרשימה על הקונספט של המסעדה והוליכה אותנו בין נבכי התפריט. כיוון שהמנות העקריות הן גדולות ומשביעות מאוד, הומלץ לנו, מבקרים בפעם הראשונה, לבחור כמה מנות קטנות מ"מינה הקטנה". מוקסמים מהמבחר ומהחיוך הקבוע על פניה, דגמנו מנות מכמה עולמות: סושי יפני, סלט פפאיה ושפרימפס תאילנדי ולכבוד החנוכה - לביבות הודיות בשם מלאי-קופטה. מייד בתום ההזמנה פצחנו עם יין אורז חם (31 ₪ לקנקן סאקי זוגי) אותו ליווה קנקן מים צוננים שמולא שוב ושוב בכל פעם שקו המים התקרב אל התחתית. המנות הוגשו אחת אחר השניה במתכונת מוכן – יוצא – מוגש ולנו נשאר רק להתפעל.

מזרחה מכאן

התחנה הראשונה במסענו הייתה יפן. אחותי הצמחונית בחרה בווג'י רול  (32 ₪), מעטפת אצה במילוי תערובת צבעונית, פריכה וטעימה של מלפפון, קנפיו, גזר, בצל ירוק, טמאגו ואבוקדו. אני ביקשתי לטעום את סאן שיין רול עם סלמון, אספרגוס ואבוקדו (39 ₪), כשדף הנורי נצרב קלות והוסיף פריכות ועסיסיות. שני הרולים היו יפים, תפוחים וטעימים והשתלבו נפלא עם הרטבים המוצעים. כלי ההגשה המיובאים מן המזרח הדגישו את צבעי המנות והחמיאו להן עד מאוד עד שלעיתים נראו כהמשכן הישיר. לאלו ביקשנו להוסיף גיוזה יפנית צמחונית (28 ₪) שהיו בצקיות החיטה והבטטה תוצרת בית במילוי ירקות עשיר, מוצקות, טעימות וצבען הכתום הזמין לנגוס בהן.

עברנו לתאילנד עם סלט פפאיה ירוקה ושרימפס ברוטב דגים וצ'ילי (35 ₪), שהיה מעורר השראה ומאתגר בלוטות. מדובר במנה בלתי מתפשרת המתאימה לחובבי הז'אנר. סלט הבית (39 ₪) לעומת זאת היה ההפך הגמור ברכותו הכמעט מתחנחנת, בטעמיו ההרמוניים ובזכות שילוב מדויק של מתקתקות, חמיצות ונגיעות אסיאתיות מרוטב סויה סמיך ושמן שומשום מבושם. בנוסף לירקות המוכרים, שובצו בסלט אגוזי קשיו, קוביות מנגו ואצות ים (שזכו לכינוי "הפתעות" בפי אחותי המתענגת) ושדרגו את סלט הפלא אף יותר.

נשיקה אסיאתית

אחרי אתנחתה קלה, הגענו לתחנה ההודית. כופתאות קופטה מתפוח אדמה ממולאות בתערובת גבינה הונחו על רוטב גראם מסאלה חמצמץ וסמיך של בצל, עגבניות ושמנת (39 ₪). המנה היתה יפה ומזמינה, אך מעט שונה מן הגרסה ההודית האגרסיבית. מגוון המנות במינה טומיי הותיר בנו רצון וסקרנות לטעום עוד וכך סיכמנו כי בביקורנו הבא נעבור מ"מינה הקטנה" ל"מינה הגדולה", שם הלהיבו את דמיונינו מנות קוריאניות ששילוב רכיביהן נשמע מרתק.

סיימנו את הארוחה בקינוח מפואר בשם נשיקה אסיאתית (38 ₪)  שערורייתית כמעט כמו שמה: בתחתית חמוקיה של כוס לואובול הונח מצע נפלא של מרנג אגוזים, עליו פודינג מסקרפונה סמיך ויתר הנפח מולא בסלט פירות קיצי עשיר. באמצעות כפיות ארוכות במיוחד הצלחנו להגיע למעמקי הקינוח ולחלץ טעימות עונג תלת שכבתיות.

חשבון בבקשה

אז מינה טומיי אחת מי יודע? אני יודע! חמישה מטבחים, ארבעה אזורי ישיבה, שלושה מלצרים מסורים, שני סועדים, אחת מינה טומיי, טעימה מושקעת ומפתיעה. ארוחת הטעימות הותירה אותנו שבעים מאוד, אך גם סקרנים מאוד כשכל מנה וכל מטבח הציעו עולם טעמים וצבעים שונה. באופן כמעט מפתיע, המעבר בין המנות ובין המטבחים היה טבעי וחלקי עם הרמוניה מלאה בקפיצות בין ארץ לארץ. יחד עם קנקן תה ירוק יסמין (17 ₪) הסתכם החשבון ב-270 ₪, 230 ₪ לסטודנטים, שכמו החיילים נהנים מ-15% הנחה על כל התפריט בכל ימות השבוע.

*כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי