מסעדת ברוהאוס הגולן ידועה בבשרים האיכותיים שלה, אך גם בעיצוב המרשים שלה, שניכרת בו ההקפדה על פרטים וחשיבה מחוץ לקופסה.

כשאתה נכנס לחלל העצום של המסעדה, ישנם אינספור אלמנטים שיכולים לצוד את העין שלך, והבולטים מכולם הם דודי הנחושת העצומים, הממוקמים בכניסה למסעדה. אבל גם אם הם לא היו ניצבים שם, כמו שומרי סף אימתניים, עדיין יכולת להסתחרר משפע כוסות הבירה המונחות לאורך הקירות המעוגלים של המקום, לפזול לכיוון הבר המעוצב בקפידה, העמוס בברזי בירה מבריקים, או פשוט לעצור לרגע ולשקוע בהתנהלות הערנית של המסעדה ובקלילות שבה המלצריות מדלגות בין השולחנות כשבידן כוסות בירה מלאות עד קצה.

אבל אצלי דווקא האוזן היא זו שניצודה, כי ברקע התנגן אחד השירים המושלמים והמרגשים ביותר שנכתבו אי פעם: I Want Love של אלטון ג'ון. מעבר לזה שהופתעתי לשמוע את השיר הנפלא הזה מתנגן לי באוזניים, שמחתי לגלות שהווליום בברוהאוס הגולן בשעה שלוש בצהריים, בהיעדר מילה אחרת, הוא יותר מדויק ממדויק – חזק מספיק כדי שלא תצטרך להתאמץ להבין מה בדיוק מתנגן, אבל לא חזק במידה כזו שתיאלץ אותך להתאמץ כדי לנהל שיחה קולחת.

וכך, תוך מספר שניות מרגע שעשיתי את הצעד הראשון במקום, התמלאתי בשמחה גדולה, וזאת כיוון שאני מאמין גדול בהוליזם – כלומר, בכך שאם העיצוב מרשים, הברזים מבריקים, המוזיקה מושלמת והבר כל כך מזמין – הרי שאין כל סיכוי שהאוכל יאכזב.

פתיחה מבטיחה
כשאני מגיע למקום שמחזיק לא רק בוותק רציני, אלא גם במוניטין איכותי, אני בדרך כלל לא טורח אפילו לעיין בתפריט, וכך החלטתי לעשות גם הפעם: התיישבתי על הבר עם ולדימיר, חבר טוב שמעולם לא השיב בשלילה להזמנה שהייתה קשורה בבירה קרה של צהריים חמים, וביקשתי מהברמן הנמרץ שלנו שפשוט ישלח לנו כמה ראשונות ושתי בירות צוננות.
מבט אל מסעדת ברוהאוס הגולן
לא עברו יותר מחמש דקות וכבר הייתי עסוק בלהגיר לקרבי חצי ליטר של בירת דאבל בוק (32 ₪) - בירת לאגר טרייה וחזקה (8 אחוזי אלכוהול), וולדימיר התייחד לו עם 400 מ"ל של בירת עוג (25 ₪) - בירה עונתית המיוצרת במקום במהדורה מצומצמת. לא חלפו חמש דקות נוספות ואל הבירות, שלוו עד כה בזיתים שמנמנים ותערובת כבושים מצוינת, הצטרפו גם פטריות שמפיניון במילוי פילה עוף קצוץ ועשבי תיבול ברוטב שום (34 ₪), אנטיפסטי (34 ₪) ומחבת מיני צ'וריסו (36 ₪). במחבת התערסלה משפחה גדולה של נקניקיות צ'וריסו על מצע של כרוב כבוש, שבושל בבירה המקומית.  

כל המנות ללא יוצא מן הכלל היוו בנות לוויה מושלמות לבירות, הודות לתיבול העז שלהן ולאופן האכילה שלהן: ביס מהגזר הצלוי ממנת האנטיפסטי – שלוק מהבירה – הופ, נעלמה עוד פטריה בביס מהיר אחד – שני שלוקים של בירה – שלאק, חוסלה לה עוד נקניקיה מתפצחת – שלוק של בירה, וכן הלאה והלאה, עד שנותרנו מול ערימה של כלים ריקים שפונו חיש מהר לטובת התפריטים.

גם בשלב הזה החלטנו לתת לברמן שלנו יד חופשית לאור ההצלחה המסחררת של השלב הראשון בארוחה, ובזמן שהמתנו לעיקריות החלטנו לצאת אל המרפסת הרחבה של הברוהאוס בכדי לשאוף אוויר מהביל של סוף אוגוסט ולשטוף את העיניים בצהוב-חום-שחור שבקרוב כל כך יהפוך לירוק עז ופראי.

עיקרית שמקיימת
בשלב העיקריות זכיתי להתוודע להמבורגר בקר עסיסי של 230 גרם (59 ₪) ואילו ולדימיר התפנק עם סטייק פרגית (74 ₪) – נתחי פרגית במשרה רוטב הבית, צלויים על הגריל עם נגיעות של רוטב קרמל בלסמי, שהוגשו בתוספת פירה ותערובת צ'ימצ'ורי עשירה. האמת היא שאני חושב שבאופן כללי המילה 'עסיסי' על הטיותיה השונות נמצאת בשימוש לעתים קרובות מדי ללא כל הצדקה. עם זאת, במקרה שלפנינו לא הייתה מוצדקת ממנה, אחרת איך ניתן להסביר את העובדה שחיסלתי את כל ההמבורגר המכובד מבלי להשתמש ולו באחד מחמשת הרטבים שהוגשו לצדו?

מקלות הצ'יפס שהוגשו עם ההמבורגר היו בלתי אורתודוקסיים בעליל, שכן מדובר היה בפרוסות רוחביות דקיקות ומלוחות ולא באצבעות שנפרסו לאורך התפוד. הפעם כבר נזקקתי ללא מעט מהברביקיו, הקטשופ והמיונז שרק חיכו להיכנס לתמונה בשמחה ובששון. הייתי שמח לספר לכם מה בדיוק התרחש בצלחת של ולדימיר אבל אין לי באמת מושג. מעדות שמיעה אני יכול לדווח שקרה שם משהו טוב. בין נהמות התענוג שלו ניתן היה להבין שהוא מרוצה מכך שמנה כל כך פשוטה יכולה לספק כאלו רמות של אושר.

האספרסו יסדר
המנות בברוהאוס הגולן די גדולות, אבל רצה הגורל וולדימיר ואני גדולים אף יותר, כך שלמרות הכבודה שכבר הספקנו לדגום, שלא לומר - לטעום, שלא לומר - לזלול ללא מעצורים, החלטנו בכל זאת להזמין גם קינוחים.

אמנם בשלב הזה עוד לא היה חשש להתפוצצות, אך הסיכוי להירדמות בטרם עת היה גבוה ביותר, ולכן לצד מוס השוקולד בציפוי השוקולד (30 ₪) ומוס פירות היער (30 ₪), הזמנו גם אספרסו קצר (10 ₪) לולדימיר ואספרסו כפול ארוך (12 ₪) לעבדכם הנאמן, שגם צריך היה בסופו של דבר לעשות את הדרך הארוכה חזרה אל מנרה הרחוקה.    
מוס פירות יער והאספרסו הגואל
את הקינוחים אכלנו כפית אחרי כפית, תוך שאנחנו לוקחים את הזמן. המרקם החצי קפוא שלהם הפך באיטיות לרך יותר ויותר, ולמזלנו הספקנו לחסל את המתוקים האלה לפני שהפכו לשלוליות. ברגע שבו הרגשנו שרמת הסוכר בדם נמצאת בשיאה, ניצלנו את המומנטום, נפרדנו לשלום מהברמן ושמנו פעמינו לרכב שחיכה לנו בסבלנות כל אותה העת. בדרך חזרה למנרה ההררית הבטנו זה בזה בשתיקה כי לא היה טעם או יכולת לומר ולו מילה. לא נורא, המבטים אמרו הכול: "שבוע הבא, אותו יום, אותה שעה?".

חשבון בבקשה:
חצי ליטר דאבל בוק - 32 ₪ 
400 מ"ל עוג – 25 ₪
פטריות ממולאות – 34 ₪
אנטיפסטי – 34 ₪
מחבת מיני צ'וריסו – 36 ₪
המבורגר בקר עסיסי (ביותר) 230 גרם – 62 ₪
סטייק פרגית – 74 ש"ח
מוס שוקולד בציפוי שוקולד – 30 ₪
מוס פירות יער – 30 ₪
אספרסו קצר – 10 ₪
אספרסו כפול ארוך – 12 ₪
סך הכול – 379 ₪ לארוחה שהייתה בקלות יכולה להשביע משפחה קטנה

ברוהאוס הגולן, קצרין. 053-9443875

* הכותב ביקר כאורח המסעדה