הנערצת של ביטון

ביקור במסעדת שף אמור להיות חוויה שמתעלה על חוויית האכילה הרגילה. מסעדת שף הנה זירה לכשרון, האגו והיכולות של העומד במרכזה. מופע קולינרי, ולא רק ארוחת ערב טובה. התפריט יהיה בדרך כלל מצומצם ומהודק יותר, עם יציאות מפתיעות ומנות ייחודיות ובעלות חותם. למשל, כמעט כל מסעדה צרפתית טובה תגיש לך פטה כבד אווז, אבל כדי לאכול בקלאווה כבד אווז (נתח כבד אווז עם תרד, קוקוס ופיסטוקים, עטוף בעלי פילו, ברוטב של דבש וקסיס), אתה צריך להגיע למסעדה, שהשף בה מספיק מופרע כדי להגות ולהכין מנה (מדהימה) שכזו. הסו רחשי הניחושים, מדובר באבי ביטון, השף ואחד הבעלים של מסעדת אדורה, שנבחרה זה עתה ע"י מגזין "על השולחן" כאחת ממאה המסעדות הטובות בארץ.

שלא תטעו בו בילדון הזה (24), שכבר חצי שנה הוא אדון לעצמו, משוחרר מכבלי מעסיקו הקודם, ניר צוק. הוא ייתן לכם את החיוך הצנוע שלו ויגיד לכם שאין כמו במטבח ליד הפס החם, אבל מדובר - ברוך השם - בשף עם אגו מוצק, בעל בלורית שמוסיפה מספר אינצ'ים לקומתו, שבחר למסעדתו את השם: "אדורה" (נערצת בספרדית). לא נרחיק לכת אם נאמר, כי לא ירחק היום והשף והבלורית ימלאו את מסך הטלוויזיה שלכם.

ייחודו של השף בא היטב לידי ביטוי על רקע מסעדה המעוצבת בשמרנות מכובדת, הכוללת שימוש רב בעץ כהה, תאורה עמומה ומוזיקה נפלאה, ספרדית, ששני תכולת העיניים מאוד אהבה. המקום אינו גדול, והוא משרה אווירה נינוחה. נחמד גם, אגב, לנהל ארוחת ערב קטנה על הבר שבפאתי המסעדה - בר קטן, אינטימי, ומאוכלס בשחקן תיאטרון צעיר המחכה לפריצה הגדולה.

קדמו לכל זוג משעשעי חיך - קפוצ'ינו אפונה ושרימפס, שהתהדר בשרימפס שלם, טרי ופריך, שהציץ אל מחוץ לספלון. לצד אלה, כוסיות קיר רויאל (שמפניה עם קסיס), שעושה תמיד שמחה קלילה בלב. כדי לשמור על המומנטום, בחרנו לעצמנו יין. עיון בתפריט היינות העלה מגוון לא רע של יינות מהארץ ומהעולם, שנפרש על פני קשת רחבה של מחירים. בין לבין, טמונים היו להם פניני יין ממספר יקבי בוטיק ישראליים. לקחנו אחד מהם, שהיה נפלא: בכחוס של יקב גלאי (בלנד בסטייל בורדולזי, 60% מרלו - 40% קברנה סוביניון; 115 ש"ח).

לצד היין, כמו בשיר של הכל עובר חביבי, הוגש פת במלח. באדורה מדובר בלחם שאור הנאפה במקום, ממחמצת טבעית שהשף מגדל בעצמו. הלחם, ריחני וטעים, מוגש עם צלוחיות של חמאה, מלח, עריסה של עגבניות מיובשות, וקונפי שום, רך, זהוב ומתקתק.

ולאחר הופעת החימום, למופע עצמו. על נפלאות הבקלאווה כבד אווז כבר סיפרנו קודם. שונה, מעניין וטעים (מחירה של המנה 35 ש"ח). לצד אלה נכללות בתפריט שבע מנות ראשונות נוספות, מביניהן נציין מנה שנקראת "בלו": פרוסות דקות של פילה, שזכו לצריבה קלה, מוגשות על סלט של לוביה, בצל סגול, כוסברה וחומץ שמפניה (34 ש"ח); ומנה נוספת של רביולי שרימפס פתוחים עם בייקון בחמאת עגבניות שרופות (34 ש"ח).

חדי העין בוודאי הבחינו כי נוסף על ההשקעה במנות עצמן, בחרו פרנסי המסעדה לגבות מחירים נמוכים ביותר בהתחשב בתמורה. יש להניח כי מדובר עדיין במחירי פתיחה, המהווים מחירי מציאה שיש לנצלם, וטובה שעה אחת קודם.

עוד כוס יין וסיגריה, והיינו מוכנים למערכה שנייה. כך הוגש ניוקי בקרמל פורצ'יני (49 ש"ח): ניוקי מעשה יד, ברוטב פטריות פורצ'יני, ציר בקר, שמנת ונגיעת קרמל. הניוקי עצמם טובים מאוד, והמנה הייתה שונה ועשירה בטעם, שילוב של מתקתק עם טעמן העז של פטריות הפור'ציני. עוד ניסינו פילה מוסר, שהוגש על פירה בטטה כתמתם ופונדו כרובית, שהכיל שילוב טעמים עדין וטעים (66 ש"ח). ובנוסף לזה, פילה בקר בקרנץ' פיסטוקים ורוטב פורט, לצד ירקות מאודים (76 ש"ח). הפילה הוכן כמו שצריך, והרוטב טעים וגם מעניין. הירקות - ירקות.

קיווינו, וכך היה, שרוח היצירתיות תישמר גם באגף הקינוחים. התעלמנו מן המיתוס הדוגל בקיבה נפרדת לקינוחים, והסתפקנו בקינוח אחד, שיצא אלוף. גלידת קוקוס בפונדו שוקולד עם מקל פיצוחים (29 ש"ח): מרק שוקולד טעים, בתוכו גלידת קוקוס משובחת, ועליהם מנצח שרביט של בצק דק, שנאפה זה עתה, המכיל ג'עלה. שילוב מפתיע אבל טעים מאוד, שהולך מעולה עם בלורית בגובה של מספר אינצ'ים, חזון וכישרון.

*שני ובבה היו אורחי המקום

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי