לצד התדרדרות המדינה אל עברי פי פחת מבחינה מוסרית ושלטונית, עולה המדינה ופורחת בכל מה שקשור להנאות חייהם היומיומיות של תושביה. כה רזים הם מותני המדינה, וכה רחבים הם מותני אזרחיה. יין טוב ואוכל משובח מכל עבר. זה מכבר נזנחה התלות ביין מיובא, וחזון הציונות בדבר חקלאות עברית מתממש, ומייצר לנו חביות, חביות של יין משובח. בדומה, הולך אט אט ומתמעט הצורך הקיומי ביבוא של בשר בקר איכותי מחו"ל, ובמחוזותינו כבר ניתן לרכוש בשר מצוין תוצרת כחול לבן. הבעיה היא שאנו עדיין בשלב ההיולי של מהפיכת הבשר, ושמות אותם מקומות מעטים ברחבי הארץ שיודעים להגיש בשר גורמה של ממש, עדיין נלחשים מפה לאוזן בין יודעי דבר.
אז בואו נקדם את המפכה, ונספר לכם על ה-מקום בתל אביב לאכול בו ארוחת בשרים, מקדש בשרים של ממש: מסעדת NG. כמו שמה, הקצר והתמציתי, כך גם תפריטה של המסעדה - קצר, הדוק ותכליתי. מספר מנות ראשונות, מנות עיקריות של בשר, מעט מנות אחרונות, וזהו.
המסעדה ממוקמת בשכונת נווה צדק הציורית, בבית מקסים, שכולל בר רחב ידיים במרכז החלל, שולחנות מעץ כהה, טפט שושנים אדומות (מעט דרמה לא תזיק), ועוד מספר מקומות מצומצם ואטרקטיבי במיוחד על מרפסת קטנטנה לצד המסעדה.
תפריט היין ב- NG עשיר, וכולל מגוון רב של יינות, ברמות מחיר שונות, מהבסיסי לפרימיום (למשל, בן חיים מרלו 160₪, שאטו גולן סירה 210 ₪, מרגלית קברנה פרנק 230 ₪, קיאנטי רופינו 110 ₪, מונדבי וודבריג' זינפנדל 120₪ , מרקיז דה ריסקל גרנד ריזרבה 280 ₪). כיף גדול גם למצוא יינות משובחים הנמכרים בכוס, ולמשל ברבדו וקלו דה גת (מומלץ בחום!).
להרגעה מיידית של הרעב שנאגר משעות הצהריים, לקחנו שתי מנות פתיחה: פטה כבד עגל עם כמהין מלווה בריבת חצילים, וחציל מפולח קלוי, עם סלסה עגבניות וגבינת צאן, מוגש עם רוטב כוסברה ונענע. הפטה אינו מהסוג המתחנף, אלא בעל מרקם גס ועמוד שדרה ברור, שהלך מצוין עם פרוסות עבות של לחם אגוזים כפרי. טעים ברמות ומהווה שידוך מצוין ליין בעל אופי, כמו הקלו דה גת. מנת החציל לעומת זאת שיחקה את התפקיד הנשי, והייתה רכה ומתמסרת, עשויה היטב ורבת טעמים.
זהו, שיחקנו את המשחק המקדים וחיכינו לעניין עצמו, סטייק פורטרהאוס זוגי (250 ₪). ובכן, הפורטרהאוס של NG הוא אכן אורגזמה צרופה. נתח ענק, זוגי (ובקלות אפילו שלישייתי), עבה ומ-ד-ה-י-ם, לא פחות! קרינבורים מושבעים יידעו כי מדובר בנתח T-bone - על שום עצם בצורת T העוברת במרכזו, מימינו נתח סינטה ומשמאלו נתח פילה - אבל לא סתם T-bone אלא פאר היצירה של הנתח האמור. אם נשווה, אז T-bone הוא מרצדס "רגילה", והפורטרהאוס הוא המייבאך, גדול, עבה ומשובח יותר. ב- NG מקפידים על בחירת נתחי פורטרהאוס שכוללים פילה מיניון בלבד, ועל עשייה פשוטה (מלח-פלפל) ומדויקת, כפי שצריך. כל ביס מהסטייק היה מושלם. הפילה, רך וטעים, אך לא עדין מדי, אלא בשרי ובעל אופי. הסינטה שלצידו הייתה גם היא מהטובות שיש, עטורה שכבת שומן דקה ומלאה בטעם. לצד הסטייק, תוספות של פירה טוב מאוד מעוטר בצ'יפס בטטה, ועלי מנגולד מוקפצים בחמאה.
ואחרי, כמו תמיד, אין כמו סיגריה טובה. ואם מישהו גם מגיש לך קינוח, אז בכלל הסתדרת בחיים. אפשר ללכת על פשוט וטוב, כמו כדור גלידה של וניל עם שוט אספרסו. ואפשר, ואף רצוי, ללכת על מנה של פטיפורים: מנה עם שם של רטרו, שצופנת בחובה לונה פארק של שמונה קינוחים קטנטנים, כל אחד מענג בפני עצמו (הקרמבו המיניאטורי בפינה השמאלית למטה - שוס!).
חברים, למי שחולה על בשר, או סתם אוהב אוכל טוב, או כבר הרבה זמן לא היה לו, שירים טלפון ל- NG. עכשיו.
*הכותב היה אורח המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת