הנה מה טוב

התור בכניסה כבר הפך מזמן לסימן ההיכר של המקום ואם לא הזמנתם מקום מראש הסיכוי שתצליחו להשתחל פנימה הוא די קלוש. ככה זה כשמקום מתקתק, וכבר הרבה זמן יודעים בעיר, שהבראסרי באבן גבירול (כמו אחיו הגדול מיד חרוצים) עושה את זה לפחות כמו שעון שוויצרי. מהרגע שבו הובלנו לשולחן ע"י המארחת וקיבלנו תפריטים, דרך הרגע שבו תומר (סופר-מלצר) הגיע לעזור לנו לבחור מנות ועד הקינוח (כמעט שעתיים אחר כך), הכל זרם.   

נדמה לי גם, שיש משהו בביחד'נס ("צפיפות באווירה פריזאית" בשבילכם), שהפך את הבראסרי למתאים לחוויה התל-אביבית החדשה; ניכור – Out, קהילתיות מעוצבת - In. המקום מעוצב כאולם אוכל ענקי עם תקרה בשמים ומראות מעוצבות, שמחולק ע"י ספסלי עץ כהים, מחיצות ושולחנות למקומות ישיבה. צפוף פה צפוף, אבל ללא ספק מייצר אווירה. החל מהאפשרות להציץ בלי להרגיש אשם לכל הצלחות ולבחור מה שמוצא חן בעיניך ועד שיחות מקריות שאתה יכול לפתח עם השכן שלידך (אנחנו פיתחנו אחת כזאת ואפילו לא נדבקנו בשום דבר!).

תומר תפקד כמלצר השומר שלנו במהלך הארוחה; המליץ וגם תמך, אפילו כשלא צייתנו להמלצות. המלצה ראשונה ומוצלחת מאד היתה על קוקטייל הפתיחה, שכלל תות טרי עם קרח כתוש וודקה (איך אפשר לטעות). דיון מעמיק בראשונות הוביל לבחירת הרינג כבוש עם תפו"א ובצל אדום מוחמץ מעט (32 ₪) ורביולי סרטנים עם עגבניות קלויות, אספרגוס, פרמז'ן וחמאה (46 ₪). רק לכתוב את זה עכשיו מעורר בי תגובה פבלובית בלתי נמנעת – מה שלא תעשו אל תוותרו על המנות האלה ובמיוחד לא על הרביולי (הרוטב המעודן והחמאתי, הטעם המתקתק של הסרטנים...אחח). הצלחת הוחזרה מנוגבת למטבח. ככה זה כשהלחם פשוט מושלם והרוטב גם.

העיקריות תפסו אותנו עם שתי צלעות חזיר עסיסיות ברוטב סויה, דבש, חרדל, ג'ינג'ר ונגיעות של שמנת וכוסברה (כל נבהלי הכוסברה – אין חשש, היא ממש לא דומיננטית), שהוגשו עם גרטן תפו"א בשמנת (74 ₪) ועם קדירת פירות ים (88 ₪) שהכילה בית גידול קטן (4 סרטנים! כ-5 שרימפס בשרניים במיוחד, קלמארי, צדפות וונגולי ומולים בכמויות לסיטונאים) ברוטב קלאסי של חמאה, יין לבן ועשבי תיבול, שעטף גם ירקות שורש כמו סלרי ושומר צלויים וטעימים מאד. בוא נגיד שבתום החוויה היה צורך בהרבה מטליות לחות כדי להתמודד עם זירת האירוע (השולחן, הידיים ובעיקר החולצה שלי).

עכשיו הגיע תומר עם תפריט הקינוחים ולא הסכים לקבל לא כתשובה, ולכן נאלצנו (קדושות מעונות שכמותנו) להתמודד עם ארבעה טארטלטים שנראו כאילו יצאו הרגע מתצוגת אופנה לדברי מאפה בפריס (36 ₪) ועם קרפ סוזט (32 ₪). הטארטלטים היו מושלמים מבפנים ומבחוץ – בצק פריך, קרם פטיסייר מעודן ולא מתוק מדי שגם אוזן ע"י המתיקות החמצמצה של הפירות – תות, קיווי ותפוז ועוד טארטלט אחד נטול פטיסייר ופירות ומלא בקרם לימון מעולה – ניצחון בכל הגזרות. הקרפ היה עשוי ממש לפי הספר, אבל הובער לא מול עינינו הנפעמות, אלא במטבח. אז הסתפקנו בטעם ובהפוך, תה עם נענע וניבולה מוסקטו דסטי (21 ₪ לכוס) – יין קינוח באווירה של שמפניה, שהוגש בגביעים יפהפיים והיווה סיום יותר ממושלם לארוחה. אל תשכחו להזמין מקום.   

*הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי