נגישות
נגישות

עוגן הרם

עם רישיון למכירת אלכוהול משנת תרפפ"ו ודליקטסים בעישון ביתי, מפליג לו פאב העוגן אל הנצח החיפאי. סיפורה של משפחת פינקוס והפאב המיתולוגי שלה

מגזין REST מסעדה ביום
איילת טריאסט

איילת טריאסט

10/07/2006
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

ב-1942 הוקם פאב העוגן. ב-1960 הוא הפך למעגן הקבוע של משפחת פינקוס, אחרי שמרים ז"ל לא יכלה לסבול עוד את חיי אשת הספן והכריחה את בעלה יוסף לבחור "או הים, או אני + פאב מלחים אותנטי". הוא הלך על הפאב (ועליה) ונשאר שם עד היום יחד עם בנו גיל שמנהל כעת את ההצגה.

עד להטלת העוגן והפיכתו לחיית יבשה, היה יוסף שף של אניית נוסעים ומרים עבדה בהנהלת חשבונות ב-IBM. שניהם ניצולי שואה. "אבא בוגר אושוויץ ואמא בוגרת דכאו" מספר גיל ומוסיף "הם אימפריה. להצליח לבנות משהו אחרי כל התופת – זה החיים האמיתיים". האלכוהול כנראה זורם בדם המשפחה, כי לסבו של גיל היה בית מרזח עוד בפולין. גיל זוכר איך היה יורד מבי"ס לפאב, שוטף סירי ענק וקוצץ במקצועיות כבר מגיל 13. באחד מימי השישי, כשכל המשפחות היו בבית והוא ואביו היו בפאב יחד עם חבורת ימאים שיכורים, שאל אותו אם אפשר כבר ללכת, אבל אביו אמר: "הם אולי אנשים פשוטים ונראים לך לא שווים, אבל אם כשתהיה גדול יהיה לך 10% מניסיון החיים שלהם, תהיה אדם עשיר ברוחך". מאז, ואחרי עשור של נדודים בארה"ב ובאירופה, גם גיל חזר לפאב ומאז נשאר.

המומחיות של יוסף בהכנת דליקטסים הלכה מצוין עם הנטייה של המלחים ואנשי הנמל לצרוך כמויות עתק של גולדסטאר – הברז היחיד שהיה במקום. הברז בתורו היה פתוח נון-סטופ וכל שבוע היו מתחסלות בפאב 15-20 חביות של 50 ליטר כל אחת (!). המוטו המקומי גרס שבן אדם חייב להתגלגל החוצה – אסור שיצא רעב, ולכן, לצד האלכוהול (שבזכות הימאים היה ממנו מבחר מפואר גם בשנים הרזות), פוטמו הלקוחות השמחים במיני מעושנים: רוסטביף, קורנביף, לשון, אווז, פסטרמה לבן, דג מלוח וגם איקרה, גיבטץ', ממולאים וכבד קצוץ. כיום כבר לא מעשנים במקום כי הפרוצדורה הפכה מורכבת והכמויות גדלו מאד, אבל באירועים מיוחדים ולפי הזמנה עדיין תוכלו לקבל מעושנים תוצרת בית ומיני מטעמים כמו צ'ולנט, קורקבנים, נזידים וגולש.

אנשי ים ואנשי חיל הים לדורותיו ממשיכים להגיע כמו בימים ההם ובמקביל מגיעים צעירים שמצליחים להשתלב בנוף המקומי, כך שלצד כובעי הקפטן של פרלמנט הבוקר של יוסף (שקיים עוד מהימים ש"הימאים היו מברזל והאניות מעץ"), תמצאו גם כמה ראסטות.

גיל מנהל כיום את המקום ואחראי לשיפוצים האחרונים שהאריכו את שעות הפעילות והפכו את המקום לבר-מסעדה, שמשמר את רב החלקים הטובים מהעבר ומנסה גם לשדרג, תוך שמירה על האווירה. כיום תוכלו להגיע ל"עוגן" גם אחרי 18:00 וליהנות מעסקיות בצהריים ומ-4 ברזי בירה. המקום הוגדל וחודש, ובמסגרת השיפוצים (שהתעכבו בגלל אינתיפאדת אל-אקצה), נוספה דלת של צוללת אמיתית לנוף המקומי, שיש לה סיכוי להפוך לאייקון בדומה לעוגן המיתולוגי, שניצב בגאון ליד הדלת.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

כתבות נוספות של איילת טריאסט
חלוצי השווארמה
ילד פלא קולינארי
בוקר. טוב
ערב בקפה יפו
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי