דרוש אופק

לאחרונה כתבתי על לא מעט מסעדות בחיפה. אין ספק שבשורת הקולינאריה כבר הגיעה לעיר הצפונית ומתברר שיש לה גם כמה דברים מעניינים ללמד את כולנו, למשל מה זו מסעדה יפנית מעולה ומהו המבורגר משובח. אבל לא רק באוכל נמדדת העיר. יש לה, לחיפה, כמה מעלות שגם אם ינסו לא יוכלו להעתיק אותן בשום מקום אחר. אחת מהן היא הנוף, ובכך התברכה יותר מכולן מסעדת Golden Coral ולהלן, "קוראל".

קוראל יושבת על מדרונותיה של העיר בכיוון היורד לים, מה שמעניק לה כנראה את הנוף הכי יפה שתראו מתוך מסעדה אי פעם. כל מפרץ חיפה פרוש מתחת לחלון הענק שמשקיף לים. אנחנו ישבנו שם בלילה, אבל רק המחשבה על להיות שם בזמן השקיעה סחפה אותנו רחוק.

וכמה שנדיב הטבע עם הנוף שהוא מספק למקום, ככה נדיבים גם במסעדה עצמה. שילוב של אוכל מזרחי ומערבי מכל הלב, והנה לפניכם רשימה חלקית של השולחן שפתחו לנו שם. בגזרת הסלטים מוגשים אוטומטית ארבעה סלטים לכל שולחן שמתיישב: חצילים, פלפלים קלויים, סלק ולבנה, ואת אלה מלווה פוקאצ'ת הבית. פתחנו גם עם סלט טאבולה טעים ומלא ירק וסלט קוראל - ירקות חתוכים גס וגבינת צאן. אחת הטובות בראשונות היתה מנת עלי גפן מגולגלים וממולאים בפריקי (חיטה ירוקה) ופטריות, שאותם אפשר ומומלץ לטבול ביוגורט שמגיע לצידן.

הים האינסופי שנפרש מתחתינו הכניס אותנו למוזה של דגים, אז הזמנו פילה דניס ולברק ממולא במוס סלמון לעיקריות. הדניס נאפה בתנור והוגש בנדיבות עם תפוחי אדמה והלברק הגיע כשתי חתיכות ממולאות במוס סלמון ואיתן תפוחי אדמה ובטטה אפויים.

אחרי שכבר בשלב הסלטים התמלאנו, אחרי העיקריות לא נשאר לנו כבר הרבה מקום לקינוחים. חבל. הכנאפה שנעשית במקום נשמעה כמנה מצוינת וגם הטרטופו או המלבי תוצרת בית נשמעו מבטיחים. כדי לא ללכת בלי מתוק בכלל, טעמנו ביחד מצלחת אחת (גדולה) של קרם ברולה.

ללא ספק הושקעה כאן הרבה מחשבה וזה ניכר גם בעיצוב. הבעלים החדשים שיפצו את החלל במשך מספר חודשים לפני שפתחו דלתות ללוק של כסאות עור, שנדלירים והרבה זכוכית שיחד מקנים למקום אווירה מהודרת, אבל לא כבדה. אם יתחשק לכם פעם לשבת מלמעלה, להסתכל על כל העולם ותוך כדי גם לאכול ארוחה - קוראל היא המקום בשבילכם.

*הכותב היה אורח המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי