יום הפמיליה בדון ויטו

איני יודע מי יזם את יום המשפחה, אבל הנחתי בעבר כי מדובר באדם שלא היווה חלק מתא משפחתי שמח במיוחד. כזה שראה צורך גדול לומר לחברה כולה: "יש לכם משפחה, היו שמחים על כך! יאללה, קנו מתנות אחד לשני, צאו יחד בערב, תעשו משהו נחמד למען השם!".
גדולים ממני כבר טענו כי יום המשפחה, כמו יום האהבה, הוא יוזמה של בעלי ההון שתכליתה להגדיל את מכירותיהם בחודשים צחיחים. וגם אם אינם היזמים, הרי בוודאי שהם אינם מתלוננים על ציונם של הימים הללו בראש חוצות.

'דון ויטו' היא מסעדה איטלקית חלבית וקהל סועדיה בערב ממוצע מורכב בעיקר מזוגות וקבוצות צעירים. אולם ביום ביקורנו, יום המשפחה, המסעדה הומה ומלאה עד אפס מקום בקבוצות גדולות של משפחות שיצאו יחד לחגוג. מסכי הפלזמה המקרינים בדרך כלל אירועי ספורט נוצלו הפעם ע"י יושבי שולחנות סמוכים להצגת מצגת מושקעת הסוקרת את תולדות המשפחה. היה בהחלט שמח. ומשפחתי.
האמת חייבת להיאמר: גם אני וגם שלומי - אנשים עובדים ובעלי משפחות - לא נתנו דעתנו על יום המשפחה המדובר טרם נכנסנו לדון ויטו. חשנו רגש אשמה קל בליבנו עת חלפנו על פני החוגגים בדרך אל מושבנו, והרהרנו בנשותינו שנותרנו לבד בביתן. החלטנו להתמודד עם הרגשות הללו באופן גברי, ולערב יותר אלכוהול בארוחה מהמתוכנן. מעבר לתפריט חלבי-איטלקי וכשר, מציעים במסעדה גם תפריט אלכוהול מכובד ובר רחב ידיים, כך שקל היה ליישם את ההחלטה.

פתחנו את הערב עם שני קוקטיילים: קוקטייל הבית שלי - 'דון רויאל' (37 ₪) הגיע בכוס מרטיני שהכילה כמות נדיבה למדי של יין לבן וסטולי וניל. מתוק וטעים. שלומי ביקש מהברמן להפתיע, וקיבל משקה מרענן על בסיס וודקה, מלון, סאוור וקרח כתוש (37 ₪). המשכנו עם פוקצ'ת הבית (18 ₪) וחציל ונציה (30 ₪) כמנות פתיחה. הפוקצ'ה הפריכה מגיעה בליווי חמאת שום וטפנד זיתים וחוסלה חיש קל. מנת החציל כוללת מספר נגיסים ממולאים בגבינת עיזים ובציפוי פריך, הטובעים בשלולית רוטב פסטו, אשר מספרם האי-זוגי גרם לנו להתקוטט על האחרון שבהם ולעורר מהומה זוטא. מנה מוצלחת, בקיצור.
לעיקרית הזמנתי פטוצ'יני פומדורו (46 ₪). שלומי תהה מדוע ארצה לטעום פסטה ברוטב עגבניות שאפשר להכין בבית בקלות, אך לדעתי קו החשיבה הפסול הזה הוא שהופך את מנות הפסטה במחוזותינו למתוחכמות יותר ויותר, אך לא למוצלחות יותר. בכל מקרה, הפסטה שלי היתה מצוינת: הבצק אוורירי וקליל, כמצופה מפטוצ'יני, האורגנו התבלט ברוטב המצוין, ועם גבינת פרמזן בשפע, המנה שלי זוכה לציון מושלם. שלומי הזמין לזניה (44 ₪) מעולה, שהיוותה שילוב נהדר בין שכבות של פסטה אפויה, שלל גבינות, חצילים, תפוחי אדמה וכמובן עגבניות. הכל יחד מוגש חם-חם וטעים טעים. שתי המנות גדולות ויפות, והתוכניות שלנו לדגום חלקים אחרים בתפריט התאדו כלא היו כאשר סיימנו איתן. הבטחנו לפצות על כך באגף הקינוחים.

לקראת סיום הערב, המשפחות שמסביבנו כבר מתפזרות, ועל המסכים תכונה רבה לקראת ערב מיוחד של כדורגל. יום המשפחה או לא, גם אני לא מתכוון לוותר על שמינית גמר הצ'מפיונס, ובכל זאת מוצא עצמי מתלבט ארוכות מול תפריט הקינוחים. שלומי בוחר בפרופיטרולים (34 ₪) - 3 פחזניות קטנות במילוי גלידת וניל המוגשות ברוטב שוקולד ונוגט חם. כיף לשחק עם המנה הזו: לפרק את חתיכות הבצק ולגלגל אותן ברוטב המתוק. כיף עוד יותר לאכול אותה. אני בוחר, שוב, בקינוח מסורתי יותר - קרם ברולה (32 ₪). הקרם המתוק-מתוק נאפה ביד אמן וצופה בסוכר מושחם, כך שמתחת לציפוי הקשיח מסתתר מעדן השמנת. תענוג קולינרי אמיתי. לצד המנות החמימות יחסית פינקנו עצמנו עם מנת גלידה (26 ₪). 3 כדורי וניל-עוגיות, טראפלס-שוקולד וריבת חלב השלימו ארוחת שחיתות מפנקת.

גם בערב עמוס, השירות המהיר והאדיב בדון-ויטו ראוי למילה מיוחדת. עם תפריט כשר ומגוון, חטיבת אלכוהול משובחת ומחירים נוחים, המקום מהווה אופציה מעולה לבלייני האיזור.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי