לגלות את קולומבוס הכשרה

בשיאם של ימי המהפכה, חציתי את שדרת האהלים שמפרידה בין מקום העבודה שלי לדירתי ונכנסתי למכונית של ה- D.j. היעד - קולומבוס הכשרה בהרצליה.
בימים האחרונים, כל כותרות העיתונים, אתרי החדשות, מהדורות הערב ובעיקר הקיר שלי בפייסבוק - כולם עוסקים רק בדבר אחד: קשיי המחייה במדינה שלנו. ייתכן שזו הסיבה שהופתעתי לגלות שבערב רביעי, בזמן שהמדינה כמרקחה - מסעדת קולומבוס בהרצליה מלאה מפה לפה בסועדים עולזים ושלושה חלקים במסעדה הגדולה מאכלסים אירועים פרטיים.

האם ייתכן כי מקום מושבי בבועת תל אביב, הטעה אותי לחשוב שמשהו משתנה במדינה אך מפגש אקראי במסעדה הרצליינית העמיד אותי על טעותי?  התשובה לשמחתי היא: לא. משהו משתנה במדינה הזו, ומסעדת קולומבוס הכשרה היא דווקא דוגמה נהדרת לישראל 2011.

כדי להבין מדוע קולומבוס היא דוגמה טובה, יש לחזור 19 שנים אחורה, ליום שבו נפתחה המסעדה: תחילת שנות התשעים, אמריקה מסתערת על המדינה הציונית והדוד סם נכנס לנו למטבח ומתחיל לעשות סופה במדבר. לפני שמילים כמו 'דיינר', 'הום פרייז' ו'כנפיים ברוטב ברביקיו' היו שגורות בפי כל עולל, קולומבוס הייתה למעשה הראשונה לעשות את זה כמו באמריקה. אם תגיד את המילה 'קולומבוס' להרצליינים בני גילי (30) הם ככל הנראה יענו לך: "חלת בצל" ופיהם יתמלא במיצים נוסטלגיים.

להבדיל ממסעדות אחרות (ז"ל), קולומבוס הוותיקה הבינה במהלך העשורים כי על מנת להצליח גם מסעדה צריכה להתאים את עצמה לשינויים הסביבתיים, וכך עם הזמן נוספה למסעדה תעודת הכשרות, יותר אירועים פרטיים ושמחות החלו באים בשעריה, המטבח החל לגוון את מנותיו ולהתאימן גם לסועדים בקיאים פחות במטבח האמריקאי והשינוי האחרון הוא למעשה מה שאנחנו באנו לבדוק: 'אכול כפי יכולתך' בקולומבוס הכשרה.  

למרות שלרוב אני נוטה לחשוד במבצעים שכאלו, הפעם הספיק לי מבט חטוף על התפריט המעודכן כדי להבין שהמרוויח העיקרי מהסיפור הוא הסועד. שכן, קולומבוס הבינה שהמשחק החדש-ישן הוא פשוט - תמורה למחיר. ושימו לב מה התמורה; בתפריט אכול כפי יכולתך של קולומבוס הכשרה, כל שולחן מקבל למרכז השולחן:  סלט קולסלאו, כנפיים מוקפצות בצ'ילי מתוק, חציל בלאדי בטחינה, צ'ילי קונקרנה, אנטיפסטי, פוקצ'ה או פיתות חמות וחומוס ביתי הנעשה במקום. כל זאת ללא הגבלה. בנוסף, המזמינים את התפריט מקבלים את חלת הבצל המיתולוגית של קולומבוס ב-18 ₪ בלבד (במקום ב-39 ₪).

מחיר הארוחה למעשה נקבע על פי מחיר המנה העיקרית כאשר אלו נעות בין 79 ₪ ל-99 ₪ ו-129 ₪. חישוב קצר יעלה כי משפחה שלמה יכולה לשבוע בקלות וליהנות מאוכל חגיגי ואיכותי ומאווירה אמריקאית אמיתית (פסל של אינדיאני בגודל טבעי בהה לי בצ'יפס לאורך הארוחה) במחיר ממוצע של 100 ₪ לאדם!  זה אולי נשמע מצחיק, אבל בעיניי זה ניצחון קטן וטעים למעמד הביניים שלרוב אין לו הרבה סיבות לחגוג.

ה- D.j בחר ב-1/2 קרלסברג (28 ₪) ואני בריזלינג של כרמל מזרחי (25 ₪) ותוך רגע כבר היה השולחן עמוס צלחות. אני כמובן ניגשתי לכנפיים כי זו הסטייה הקטנה שלי, ומהכנפיים האלו הייתי יכול לאכול עוד ועוד אילולא היה מדובר רק במנת פתיחה. ה- D.j דווקא הסתער על הצ'ילי קונקרנה עם השעועית השחורה והחל לחסל דוריטו אחר דוריטו במטרתו הקדושה להכחיד מהצלחת כל זכר למנה. הפתיעו לטובה במיוחד הפוקצ'ה החמה עם טפנד הזיתים והחומוס הביתי שהיה טחון גס יחסית ומלא בטעמים. הקולסלאו ליווה אותנו לכל אורך הארוחה, כי מה היא ארוחה אמריקאית ללא קולסלאו? כמובן שהזמנו את חלת הבצל (18 ₪ במבצע) וכמובן שטבלנו אותה ברוטב הברביקיו הכהה, וכמובן שלא יכולנו לסיים אותה, רעבים ככל שהיינו.

התרעננות קצרה לסיגריה מחוץ למסעדה גילתה לנו כי גם המרפסת הגדולה של קולומבוס מלאה בסועדים החוגגים יום הולדת. כנראה שכשמקום באמת ובתמים משתלם לצרכן הישראלי, השמועה עוברת מהר. כששבנו לתא שלנו (איזה כיף זה תא במסעדה!), גילינו שהשולחן כבר נוקה למשעי וכי לכל אחד מאיתנו כבר מחכה המנה העיקרית.

מולי ניצבה צלחת גדולה עמוסה צ'יפס פריך וחם ושלושה נתחי קצבים (99 ₪ במבצע) גדולים ולוהטים. בצלחת לידה נחה ערימת אורז גדולה במיוחד ומעליה 'עוף שיכור' - נתחי פילה עוף עטופים בבצק בירה ורוטב צ'ילי מתוק (79 ₪ במבצע). כהרגלנו, חלקנו בינינו את המנות ולמרות שבאנו מאוד רעבים שנינו פרשנו יחדיו לקראת סוף הצלחת. למרות שנתח הקצבים היה איכותי במיוחד ועשוי לדרגת מדיום מושלמת ולמרות שהעוף השיכור היה עסיסי מבפנים ומעטפת בצק הבירה הייתה עבה וקריספית מבחוץ, אפילו לשניים כמונו, זה באמת כבר היה המון. אכלנו כפי יכולתנו בקולומבוס הכשרה.

באמריקה כמו באמריקה, אי אפשר לצאת החוצה לפני הקינוח וכך מצאנו את עצמנו חולקים 'כיפת שוקולד' (29 ₪) - צלחת עגולה וגדולה (איך לא) שעליה שכבת ביסקוויט, אגוזים ולראשה כיפה גדולה של ציפוי שוקולד ומוס שוקולד במרכזה. בדיוק הסיום המתוק לו היינו זקוקים.

עד שמקומות אחרים יאמצו את השיטה של קולומבוס הכשרה וינסו להבין מה באמת הסועד רוצה וצריך, טוב לדעת שלצד מחלף הסירה יש מקום אחד שמכיר אותנו טוב.

* הכותב היה אורח המקום.

* להזמנת שולחן בקולומבוס הכשרה לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי