בין תל אביב לגולן
אחת לחודש אני דואג לברוח צפונה מהתנועה, הרמזורים, הפקקים והמרוץ היום יומי בתל אביב. צפונה לטבריה, לקחת אוויר בלי לחות, רק אוויר. כך יצא פעם נוספת שהגענו היישר לתוך מפגש משפחתי ספונטני: הורים, אחים, אחיינים וקצת חברים, שמהר מאוד מתחילים להיות רעבים אבל הפעם במקום להטריח את אמא מחליטים שיוצאים לטיול. מה לא נאמר על הנופים הירוקים של הצפון, הכל שקט כאן ונדמה שזז לאט יותר וגם אנחנו שהתחלנו את טיולנו לחופי הכנרת נוסעים כחצי שעה והגרון יבש והבטן מתחילה לעשות קולות של מצוקה. תחנת היעד הקרובה - קצרין – בירת הגולן.

לגוף ולנשמה
ממש בכניסה לעיר ממוקמת ברוהאוס הגולן, המקום בו האוכל והבירה נפגשים, כאילו ידעו שאנחנו בדרך. המסעדה ומבשלת הבירה נמצאת במתחם קסם הגולן המציע אטרקציות לשימור מורשת רמת הגולן דרך סרט חוויתי במסך 180 מעלות, דגם אותנטי של רמת הגולן הגדול מסוגו בארץ וחנות מזכרות עם יקבי הצפון. כבר ביציאה מהמעלית בקומת המסעדה אפשר לראות את מורשת הבירה של המקום, כשתמונות על היסטוריית הייצור וחומרי הגלם תלויות על הקיר. בכניסה למסעדה יושבות שתי מבשלות בירה נוצצות המשתלבות עם המקום ודואגות להכניס אתכם לאווירה ולמרות הבר הגדול שקורץ ובצדק היינו גם רעבים אז החלטנו להתיישב בשולחן.

המלצרית ניגשה אלינו מיד ובידיה מגש ומנת טעימות בת 4 כוסות 200 מיליגרם מבירות המבשלה בליווי כרוב כבוש וזיתים (44 ₪). בהמלצת המלצרית הזמנו עוד כמה נשנושים ליד הבירה ואז הבנו מה מיוחד בבירה שלהם. ברמת הגולן נמצאים התנאים הטובים ביותר לייצור בירה - המים, שהם אחד המרכיבים החשובים ביותר בתהליך הייצור (85 אחוז) מגיחים ממעיין הסלוקיה (מי עדן), הקרקע היא אדמה פורייה ומזג האוויר - מושלם, חם ביום וקר בלילה. התנאים האופטימליים הללו, בנוסף לתהליך תסיסה סודי יוצרים חוויה של בירה טרייה השומרת על טעמי המקור.

אז מה שותים?
בזלת פילזנר המיוצרת עם מעט לתת, נחשבת לבירת לאגר הבוטיק הראשונה בישראל. הבירה בהירה, קלילה ועדינה בסגנון גרמני קלאסי עם 4.9 אחוזי אלכוהול. בזלת אייל ענברי, לעומת זאת אדמדמה המשלבת טעמי פירות למול מרירות עדינה יחד עם הלתת הקלוי ומכילה 6.4 אחוזי אלכוהול. באמת חוויה של טעמים. לפני שהספקנו לטעום את הבירה השלישית המלצרית הגיעה עם המנות שהזמנו, פטריות שמפיניון מוקפצות ברוטב טריאקי בשילוב שקדים טריים (32 ₪) שהיו עשויים בדיוק רב והשתלבו מצוין עם הבירות ופרייצל (32 ₪) - 2 יחידות בייגל בווארי עם נתחי קורנביף (בשר כבוש), חסה, עגבנייה, מלפפון חמוץ ורוטב ברביקיו, לצד סלסלה עם מגוון רטבים.
בנוסף הגיע מחבת מיני נקניקיות (34 ₪) שהכיל 5 יחידות על מצע של כרוב כבוש בבירת המבשלה שלא מורגש כלל ונותן לכרוב חמצמצות מדויקת להפליא! אז הבטן נרגעה, בערך, ועכשיו נחזור לעיקר (מה אכפת לי? אני לא נוהג)

הבירה השלישית הייתה בזלת חיטה, בירה בווארית אופיינית בריח עדין של בננה עם מרקם ייחודי מאוד, בעלת 5.1 אחוז אלכוהול. מאוד טעימה ואיכותית אבל דווקא הבירה האחרונה קרצה לי – בזלת דאבל בוק, בעלת צבע כהה וחזק, שילבה בין טעמי קפה ושוקולד עם ארומה עדינה ושמונה אחוזי אלכוהול - ממש ליהנות מכל לגימה! אין ספק שכל הבירות באיכות גבוהה מאוד ומיוצרות בקפידה אך הדאבל בוק קנתה אותי.

בכל זאת משהו לבטן
המנות בשולחן השתלבו מצוין עם הבירות ולאט לאט התחילו להצטמצם כשפתחתי שוב את התפריט המגוון. נחמד לגלות שגם במקום כזה יש שפע של מנות לכל המשפחה כשהתפריט כולל גם מנות צמחוניות ומנות ילדים. הזמנתי שיפודי אנטריקוט 200 גרם (78 ₪) ושליש דאבל בוק! (25 ₪). האוכל הגיע מהר מאוד - 3 שיפודי אנטריקוט מבשר מיושן עשויים היטב ושיפוד ירקות קלויים על הגריל, לצד צלחת תפוח אדמה מעושן עשו את העבודה. עם דאבל בוק קרה ביד נשענתי אחורה, וחשבתי בייאוש למה אי אפשר לחיות כאן לנצח. אחרי מנוחה קצרה סימן קטן למלצרית הביא אותנו לשלב הקינוח וכך הונח לו בשולחננו מוס פסיפלורה (29 ₪) בהגשה יפה. טעים וקליל מאוד.

בכל זאת
הבשר היה טוב בשילוב הבירה שהייתה מצוינת, כשהסביבה והמקום מקנים חוויה מיוחדת. יצאנו
שבעים וגם בראש טוב ורגע לפני שחזרנו לעשן של תל אביב ארזנו לנו כמה בקבוקי בזלת לדרך, שיוכיחו לנו שזה לא היה חלום.

חשבון בבקשה
טעימות מבירות המבשלה – 44 ₪
פטריות שמפיניון מוקפצות ברוטב טריאקי בשילוב שקדים טריים - 32 ₪
פרייצל 2 יחידות - 32 ₪
מחבת מיני נקניקיות - 34 ₪
שיפודי אנטריקוט 200 גרם - 78 ₪
שליש דאבל בוק - 25 ₪
מוס פסיפלורה - 29 ₪
סה"כ - 274 ₪ על חוויה ממוזגת במיוחד

 

 

*כתבה פרסומית