אוכלים בסיני

בחוף ראס א-שטן יושבים בדואי שהתחתן עם ישראלית, בנם... ומוסא, ביחד הם מנהלים כשלושים חושות קצת יותר מודרניות מהרגילות במקום. הייחוד- מצע קש בחושה.

החושות עצמן מתחלקות לכאלו שאפשר לישון בהן על האדמה (אסון שעולה 15 לירות (לירה מצרית = 1.30 שקל) או על בטונדה - 25 לירות). המקלחות לא בחדרים והשרותים בול פגיעה. בכל זאת אפשר להרגיש הבדל ברמת האוכל וההיגיינה. המסעדה היא חושה גדולה שבה יושבים על מזרונים וכריות, אוכלים ומשחקים שש-בש (המרחק הוא 10 צעדים מהחושות שבהן ישנים).

ארוחת בוקר: ארוחה ישראלית- חביתה, סלט, ופיתה עם ריבה בצד (15-20 לירות), בקינוחים שמשתלבים בכל ארוחה יש פנקייק בננות, קוקוס ודבש - מצוין (15 לירות). יש סחלב מעולה ומיץ טבעי (בעונה).

ארוחת צהרים: לאלה שאין להם כסף הפתרון הוא צ'יפס - אחלה צלחת בעשר לירות (אין קטשופ) או פיצה ירקות בחמש עשרה. הגבינה הצהובה טיפה מלוחה אבל טעימה מאוד. טחינה חובה (שוב כי אין קטשופ) - 5 לירות, מגיע עם שתי פיתות בדואיות (הכלאה בין לאפה לאבק).
יש ספגטי ברוטב עגבניות בנוסח מצרי - לא משהו ויש כל מיני סלטים, חצילים, מטבוחה, חומוס (הטחינה יותר טובה, כאמור) ירקות, תפוחי אדמה - כל סלט 5 לירות.
למי שיש כסף: מומלץ להתפנק על איזה דג מתוך מבחר של 5 דגים!!! שמגיעים גם כן עם סלט, אורז, טחינה ופיתות (30 לירות). או בפרות ים, שרימפס וקלמרי טריים וטובים.
המנות גדולות וטובות הווה אומר, יש פינוק עם כמות מאכלי הים. בארוחת ערב: כמו ארוחת בוקר.

טיפים: כל הזמן אוכלים סחלב סוף הדרך במחיר 5 לירות, עדיף לבוא עם סיגריות ולהיזהר מאוד לא להעביר בגבול סמים ותחמושת.

אה.. ותחפשו את מוסא.…