מלצרים אנטיפתיים

זה נראה מבחוץ, כלקוח, כאילו יש בצירוף המילים: "מלצר" ו-"אנטיפת" סתירה. מלצר כפי שידוע לכל אמור לתת שירות, לארגן חוויה מפנקת ועבור כך הוא גם מקבל את שכרו וטיפו.

במציאות, בעיקר בישראל, אני נתקלת בהמון מקרים של מלצריות ומלצרים שנראים כאילו הם נמצאים בדיוק כרגע באמצע תקופת ה-pms שלהם, שאגב לא עושה סימנים שעומדת להיגמר. הם נראים או מאד אומללים או סתם עצבניים וחסרי סבלנות. אני מגיעה למסעדה, מקווה לנוח עם פת ולחם, כולי תקווה לארוחה מרעננת וכיפית וחוטפת פרצוף עקום מולי, פרצוף שעוד יתבאס בסיום הארוחה אם לא אשאיר לו טיפ ענק (ואני משאירה לרוב בכל מקרה). לפעמים, במקרים קיצוניים ממש נראה כי זה אפילו חלק מדרישת הבעלים, להיראות מתנשא ומרוחק ולעוות את הפנים כשמבקשים מים "רגילים".

אמנם לכולנו "יושבים" דברים על הראש, אבל האם אני באמת אמורה לסבול תוך כדי כך שאני משלמת על כך שהמלצרית היא במקרה סטודנטית שיש לה הגשה של מטלה בדיוק למחרת, או שהחברה של המלצר גילתה לו שהיא לסבית או אולי שבעל המסעדה לא משלם לו דמי נסיעה.

אני כן משאירה טיפ, גם למלצרים איומים, וכאן אולי הטעות שלי. ייתכן שאם הייתי עושה חרם טיפ בכל פעם שהייתי מקבלת שירות דוב, החיוך היה חוזר לשפתותיהם...